Gewilde Bybelverse vanaf מתי 7

Deel

‏ שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם׃

‏ כִּי כָּל־הַשֹׁאֵל יְקַבֵּל וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְהַדֹּפֵק יִפָּתַח לוֹ׃

‏ לָכֵן כָּל־הַשֹׁמֵעַ אֶת־דְבָרַי אֵלֶּה וְעָשָׂה אֹתָם אֲדַמֵּהוּ לְאִישׁ חָכָם אֲשֶׁר־בָּנָה אֶת־בֵּיתוֹ עַל־הַצּוּר׃

‏ לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר תִּרְצוּ שֶׁיַּעֲשׂוֹּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם עֲשׂוֹּ לָהֶם גַּם־אַתֶּם כִּי־זֹאת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים׃

‏ וְצַר הַפֶּתַח וּמוּצָק דֶּרֶךְ הָחַיִּים וּמְעַטִּים הֵם אֲשֶׁר יִמְצְאוּהָ׃

‏ בֹּאוּ בַּפֶּתַח הַצָּר כִּי רָחָב הַפֶּתַח וּמְרֻוַּחַת דֶּרֶךְ הָאֲבַדּוֹן וְרַבִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ בוֹ׃

‏ הֵן אַתֶּם הָרָעִים יֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טֹבוֹת לִבְנֵיכֶם אַף כִּי־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם יִתֵּן אַךְ־טוֹב לַשֹׁאֲלִים מֵאִתּוֹ׃

‏ אַל־תִּשְׁפֹטוּ לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִּשָׁפֵטוּ׃ ‏ כִּי בַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר אַתֶּם שֹׁפְטִים תִּשָׁפֵטוּ וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מֹדֲדִים יִמַּד לָכֶם׃

‏ וְכָל־הַשֹׁמֵעַ אֶת־דְּבָרַי אֵלֶּה וְלֹא יַעֲשֶֹה אֹתָם יִדְמֶה לְאִישׁ בַּעַר אֲשֶׁר־בָּנָה אֶת־בֵּיתוֹ עַל־הַחוֹל׃

‏ וְלָמָּה זֶּה תִרְאֶה אֶת־הַקֵּיסָם בְּעֵין אָחִיךָ וְאֶל־הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ לֹא תַבִּיט׃ ‏ וְאֵיךְ תֹּאמַר אֶל־אָחִיךָ הַנִּיחָה לִּי וְאָסִיר אֶת־הַקֵּיסָם מֵעֵינֶךָ וְהִנֵּה הַקּוֹרָה בְּעֵינֶךָ׃

‏ הִשָׁמְרוּ לָכֶם מִנְּבִיאֵי הַשָׁקֶר הַבָּאִים אֲלֵיכֶם בִּלְבוּשׁ כְּבָשִֹים וּבְקִרְבָּם זְאֵבִים טֹרְפִים הֵמָּה׃ ‏ הַכֵּר תַּכִּירוּ אוֹתָם בְּפִרְיָם הֲיֵאָסְפוּ עֲנָבִים מִן־הַקֹּצִים אוֹ תְאֵנִים מִן־הַבַּרְקָנִים׃

‏ כֵּן כָּל־עֵץ טוֹב עֹשֶֹה פְּרִי טוֹב וְהַנִּשְׁחָת עֹשֶֹה פְּרִי רָע׃

‏ עֵץ טוֹב לֹא־יוּכַל עֲשׂוֹת פְּרִי רָע וְעֵץ נִשְׁחָת לֹא יַעֲשֶֹה פְּרִי טוֹב׃

‏ וְכָל־עֵץ אֲשֶׁר־לֹא יַעֲשֶֹה פְּרִי טוֹב יִכָּרֵת וְיֻשְׁלַךְ בָּאֵשׁ׃