Gewilde Bybelverse vanaf לוקס 12

Deel

‏ לָכֵן גַּם־אַתֶּם הֱיוּ נְכוֹנִים כִּי בְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְתֶּם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם׃

‏ אַךְ דִּרְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה׃

‏ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּצֹעַ בָּצַע כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תְּלוּיִם בְּהַרְבּוֹת קִנְיָנָיו׃

‏ כִּי־בִמְקוֹם אוֹצַרְכֶם שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם׃

‏ וּמִי־זֶה מִכֶּם אֲשֶׁר בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף אַמָּה אַחַת עַל־קוֹמָתוֹ׃

‏ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו לָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וְלֹא לְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ׃

‏ וְאַתֶּם גַּם־שַֹעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוֹת כֻּלָּן לָכֵן אַל־תִּירָאוּ יְקַרְתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת׃

‏ אַל־תִּירָא הָעֵדֶר הַקָּטָן כִּי רָצָה אֲבִיכֶם לָתֶת לָכֶם אֵת הַמַּלְכוּת׃

‏ הִתְבּוֹנֲנוּ אֶל־הָעֹרְבִים אֲשֶׁר לֹא יִזְרְעוּ וְלֹא יִקְצֹרוּ וְגַם־אֵין לָהֶם מְגוּרָה וְאוֹצָר וְהָאֱלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם וּמַה־יְּקָרִים אַתֶּם מִן־הָעוֹף׃

‏ גַּם־אַתֶּם אַל־תִּדְרְשׁוּ מַה־תֹּאכְלוּ וּמַה־תִּשְׁתּוּ וְאַל־תְּהַלְּכוּ בִּגְדֹלוֹת׃

‏ וְאִם־כָּכָה יַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי אֱמוּנָה׃

‏ וְאֵין דָּבָר מְכֻסֶּה אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְלֹא סָתוּם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדֵעַ׃