Gewilde Bybelverse vanaf מעשי השליחים ד

Deel

וְאֵין יְשׁוּעָה בְּאַחֵר, כִּי אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע."

כְּשֶׁסִּיְּמוּ אֶת תְּפִלָּתָם הִזְדַּעְזַע הַמָּקוֹם שֶׁהִתְאַסְּפוּ בּוֹ וְכֻלָּם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֺּדֶשׁ וְדִבְּרוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בְּאֺמֶץ לֵב.

וְכָעֵת, אֲדֺנָי, רְאֵה אֶת אִיּוּמֵיהֶם וְתֵן לַעֲבָדֶיךָ לוֹמַר אֶת דְּבָרְךָ בְּכָל אֺמֶץ הַלֵּב

הוּא הָאֶבֶן שֶׁמְּאַסְתֶּם, אַתֶּם הַבּוֹנִים, אֲשֶׁר הָיְתָה לְרֺאשׁ פִּנָּה .

כְּשֶׁרָאוּ אֶת בִּטְחוֹנָם שֶׁל כֵּיפָא וְיוֹחָנָן וְהִבְחִינוּ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּבִלְתִּי מְלֻמָּדִים – תָּמְהוּ. הֵם זִהוּ אוֹתָם, שֶׁבֶּעָבָר הָיוּ יַחַד עִם יֵשׁוּעַ.

קְהַל הַמַּאֲמִינִים הָיָה לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת. אִישׁ מֵהֶם לֹא אָמַר עַל דָּבָר מִקִּנְיָנָיו כִּי שֶׁלּוֹ הוּא, אֶלָּא שֻׁתָּפִים הָיוּ בַּכֺּל.