Gewilde Bybelverse vanaf לוקס 17

Deel

‏ וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם וָלֵךְ אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ׃

‏ וְכִי־יֶחֱטָא לְךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְשָׁב אֵלֶיךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְאָמַר נִחָמְתִּי וּמָחַלְתָּ לּוֹ׃

‏ וְאֶחָד מֵהֶם בִּרְאֹתוֹ כִּי נִרְפָּא וַיָּשָׁב וַיְשַׁבַּח אֶת־הָאֱלֹהִים קוֹל גָּדוֹל׃ ‏ וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו לְרַגְלָיו וַיּוֹדֶה לוֹ וְהוּא שֹׁמְרוֹנִי׃

‏ הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם כִּי־יֶחֱטָא לְךָ אָחִיךָ הוֹכַח לוֹ וְאִם־יִנָּחֵם מְחֹל לוֹ׃

‏ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲלֹא הָעֲשָׂרָה טֹהָרוּ וְאַיֵּה הַתִּשְׁעָה׃

‏ וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן לוּ־הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר הַחַרְדָּל אָז תֹּאמְרוּ אֶל־הַשִּׁקְמָה הַזֹּאת הֵעָקְרִי וְהִשָּׁתְלִי בְּתוֹךְ הַיָּם וְתִשְׁמַע לָכֶם׃

‏ הֶחָפֵץ לְמַלֵּט אֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה וַאֲשֶׁר יְאַבֵּד אֹתָהּ יְחַיֶּהָ׃

‏ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו אִי אֶפְשַׁר שֶׁלּא־יָבֹאוּ הַמִּכְשֹׁלִים אֲבָל אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יָבֹאוּ׃ ‏ נוֹחַ לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב בְּצַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ אֶל־הַיָּם מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶת־אֶחָד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה׃

‏ וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה בִּימֵי בֶן־הָאָדָם׃ ‏ הֵמָּה אָכְלוּ וְשָׁתוּ נָשְׂאוּ נָשִׁים וְהָיוּ לַאֲנָשִׁים עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּא נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה וַיָּבֹא הַמַּבּוּל וַיַּשְׁחֵת אֶת־כֻּלָּם׃