Gewilde Bybelverse vanaf יוחנן 14

Deel

‏ שָׁלוֹם אַנִּיחן לָכֶם אֶת־שְׁלוֹמִי אֶתֵּן לָכֶם לֹא כַּאֲשֶׁר יִתֵּן הָעוֹלָם אָנֹכִי נֹתֵן לָכֶם אַל־יִבָּהֵל לְבַבְכֶם וְאַל־יֵחָת׃

‏ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים לֹא־יָבֹא אִישׁ אֶל־הָאָב בִּלְתִּי עַל־יָדִי׃

‏ אַל־יִבָּהֵל לְבַבְכֶם הַאֲמִינוּ בֵאלֹהִים וְגַם בִּי הַאֲמִינוּ׃

‏ וְהַפְּרַקְלִיט רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר־יִשְׁלַח אָבִי בִּשְׁמִי הוּא יְלַמֶּדְכֶם אֶת־כֹּל וְיַזְכִּיר אֶת־כֹּל אֲשֶׁר־הִגַּדְתִּי לָכֶם׃

‏ מִי אֲשֶׁר מִצְוֹתַי אִתּוֹ וַיִּשְׁמֹר אֹתָן הוּא אֲשֶׁר אָהַב אֹתִי וְאֹהֲבִי אָהוּב לְאָבִי וַאֲנִי אֹהֲבֵהוּ וְאֵלָיו אֶתְוַדָּע׃

‏ וַאֲנִי אֶשְׁאֲלָה מֵאָבִי וְהוּא יִתֵּן לָכֶם פְּרַקְלִיט אַחֵר אֲשֶׁר־יִשְׁכֹּן אִתְּכֶם לָנֶצַח׃ ‏ אֶת־רוּחַ הָאֱמֶת אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל הָעוֹלָם לְהַשִּׂיגוֹ בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאֵהוּ וְלֹא יֵדָעֵהוּ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֹתוֹ כִּי־הוּא שֹׁכֵן אִתְּכֶם וְיִהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם׃

‏ וְכָל־אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בִּשְׁמִי אֶעֱשֶֹנּוּ יְכֻבַּד הָאָב בִּבְנוֹ׃ ‏ כִּי־תִּשְׁאֲלוּ דָבָר בִּשְׁמִי אֲנִי אֶעֱשֶֹנּוּ׃

‏ אִם־אֲהַבְתֶּם אֹתִי אֶת־מִצְוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׃

‏ בְּבֵית אָבִי מְדוֹרוֹת רַבִּים וְאִם־לֹא כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר לָכֶם הִנְנִי הֹלֵךְ לְהָכִין לָכֶם מָקוֹם׃

‏ וְהָיָה כִּי־הָלָכְתִּי וַהֲכִינוֹתִי לָכֶם מָקוֹם שׁוֹב אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֵלָי לְמַעַן תִּהְיוּ גַּם־אַתֶּם בַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם׃

‏ וַיֹּאמֶר אֵלָיו תּוֹמָא אֲדֹנִי לֹא יָדַעְנוּ אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וְאֵיכָכָה נֵדַע אֶת־הַדֶּרֶךְ׃