חתום – חלק 1דוגמה

יום 3: החותם על הלב

הביטוי "חתום את לבך" נכתב בשפה פיוטית ומבטא את עומק האהבה והמחויבות – קשר בלתי ניתן לשבירה – ברית. הוא מתאר אהבה שאינה מתערערת בקלות, כה עמוקה ובטוחה עד שהיא הופכת לחלק בלתי נפרד מהמהות הפנימית של האדם.

בשיר השירים 8:6, שבו הדוברת מבקשת מהמאזין להניח חותם על ליבה, ניתן להבין שהכלה היא זו שמבקשת זאת. אך אם נתבונן בכל סיפורו של אלוהים לאורך כתבי הקודש, נראה כי אהבת האדם שברירית וקטנה לעומת אהבתו העצומה והבלתי ניתנת לעמידה של אלוהים. היחיד שיכול לבקש להיות החותם על ליבה של הכלה הוא החתן בעצמו – המלך ישוע – כי רק אהבת המלך חזקה כמו המוות ומלאה באש הקנאה שאינה ניתנת לכיבוי. אהבתו של ישוע לכלתו עוצמתית וסופית כמו הקבר. ולכלת לבו, זו שהתבגרה באהבתו, הוא אומר:

"שימיני כחותם על לבך, כלתי, כחותם אש."

חותם האש הזה הוא תהליך. הוא מתחיל ביום שבו נולדנו מחדש, כשהרוח הקדושה באה לשכון בנו, והוא ממשיך להיאחז בנו, לדבוק בליבנו לאורך כל חיינו ואל מעבר – אל תוך הנצח. זהו חותם שמביע את טביעת הלב של אלוהים המתאחד עם לב האדם.

הסימן הזה משנה כל כך הרבה דברים אצל הכלה. היא מתחילה לראות את העולם סביבה באופן שונה. זהו חותם שגורם ללב להישאר תמיד בלתי שבע, כמה אל קרבתו, אל קולו, לראות את כוחו, ואולי אף לגעת בו. זה אמיתי כמו אילו היה מדובר בחומר ייחודי שאינו חלק מההרכב האורגני האנושי – שהוא מגן, מספק, מחדש, ובו בזמן גם מכאיב, כמי שמשתוקק למלוא נוכחותו וליבו של האהוב.

כל מי שרואה את האישה החתומה הזו מבין שהיא כבר לא רגילה כמו כולם. עבורה, יש דברים שמאבדים את משמעותם, ואחרים לפתע מקבלים משמעות שלמה. יש בה משהו על־טבעי – כי היא נחתמה.

תפילתי:

אבי האורות, אני יודע שאתה, מתוך רחמיך, מצאת אותי במקומות החשוכים ביותר, קראת לי, והנחת עליי את חותם אהבתך. המשך את עבודת הזיכוך בחיי. הגדל בי את הרעב והצמא לעוד ממך, אלוהים. יהי רצון שחותם אשך ייטבע על ליבי עוד ועוד, וישנה את מי שאני היום, בשם ישוע, אמן.