חתום – חלק 1דוגמה

יום 2: נְעֹל את הלב

המילה "חתום" ביוונית משמעה "להטביע בסימן אישי" – לשמור דבר מה בסוד או לסגור חפץ מוגן. חותמות קדומות שימשו לעניינים רשמיים: קנטוריון רומי היה חותם מסמך שיועד לעיני מפקדו בלבד. אם החותם נשבר, כל מי שקיבל את המסמך ידע שמישהו אחר, שאינו החותם המקורי, התערב בו.

אנו משתמשים בראש ובלב כמקום של מחשבות ורגשות, אך התנ"ך קובע שהלב הוא מרכז הרצון.

הלב שלנו מלא בדחפים עיוורים וברצונות רעבים. העולם החיצון פונה לצרכים ולתשוקות שלנו, מבלי להתחשב אם הם טובים או רעים, או בתוצאות של סיפוקם.

ההבדל בין דתיות למסירות אמיתית הוא מצב העולם הפנימי שלנו. האדם הדתי שם דגש רב על הופעה חיצונית וביצועים. אך המתפלל האמיתי מקדיש את עצמו לשמירה ולטיפוח הלב, כמו ששומרים מגנים על ממלכות וערים, כפרים ומשפחות, אוצרות ועושר.

"שהלב יהיה רחוק מהבל, ההבנה רחוקה מטעות, הרצון רחוק מהעיוות, המצפון טהור מאשמה, הרגשות חופשיים מהפרעה ומקובעות בדברים רעים, המחשבות רחוקות מעיסוק ברוע, וכל ישותנו רחוקה מליפול בידי האויב או להיות נשלטת על ידי השטן. נדרשת חריצות כדי לשמור על הלב, כי מטבעו הוא כה ערמומי ובוגדני. יש לעקוב אחריו בקפידה. יש לשמור על כל הדרכים המובילות אליו. יש לטפח אותו בכל דרך אפשרית: בתפילה, בשמיעה, בקריאה, בהרהור. ומעל לכל – לבקש מישוע את חסדו ורוחו לקדש, לשמר ולהגן עליו." (ג'ון גיל)

אולי אין לך הרבה ניסיון, ידע או כישורים – אך אם ללבך יש חותם של הגנה והוא נשמר, חיים יזרמו מתוכך.

תפילתי:

רוח הקודש, תן לי כוח וחכמה לשמור על לבי היום, ולמד אותי את החריצות הנדרשת לשמור עליו טהור בכל ימי חיי, בשם ישוע. אמן.