חתום – חלק 1דוגמה

יום 1: החותם

חותם הוא כלי ממתכת או מאבן עם עיצוב ייחודי שמוטבע בתוך טבעת או תליון. חותמות קדומות הוטבעו לעיתים קרובות בשעווה או בחימר, נושאות עליהן את טביעת החותם האישית של הערב, והודבקו לחפצים או למסמכים משפטיים. השימוש החשוב ביותר בחותמות בימי קדם היה להוות הוכחה לאותנטיות וסמכות במסמכים, כמו חתימה מודרנית, בזמן שבו רק מעטים ידעו קרוא וכתוב. חותם המלך דיבר על ערבותו – כל כוח מלכותו עמד מאחורי מה שנחתם.

בסיפור האהבה מתוך שיר השירים, הכלה עוברת מסע אינטנסיבי ודרמטי של שבי, פרידה, שבירה, והבשלה כדי להיות שותפה למלך. בנקודה זו במסע שלה, ב-שיר השירים 8:6, היא כבר אינה חדשה בקשר שלה עמו. היא כבר עברה שלבים רבים – תגליות, פליאה, גבהים ושפלים, רוחות של ניסיונות, חיפושים נואשים אחרי אהובה, רדיפה, בוז, והתעללות מאחרים בממלכה. כעת, היא יוצאת ממדבר מלא שאלות, שבו חייה התערערו עד כדי כך שלא נותר לה אלא לבטוח ולצאת כשהיא נשענת על אהובה, חבוקה בזרועותיו. היא כבר אינה סומכת על הבנתה שלה או על צדקתה שלה, אלא רק על כוחו – אדון כל צדקה וקדושה.

זוהי אישה שגדלה בהכרתה את האהבה. היא יודעת לנוח בביטחון ובאמון של חתנה. אין פחד או ספק באהבתו. הוודאות של השייכות מטביעה בה סימן, שנותן לה גישה – כמו תג – לעולם החי והעל־טבעי של החתן, המוקף בגדרות גבוהות וחזקות של אהבה. במקום הזה, מוחה כבר אינו מפחד ופתוח לאפשרויות. היצירתיות פורחת. בושה ומבוכה אינן מכשול. שם, במקום שאליו היא שייכת, היא כמהה לידע חדש, כמו לאוכל כשהיא רעבה ולמים כשהיא צמאה.

החותם הזה שומר עליה.
החותם הזה מזהה אותה.
החותם הזה כולל אותה.
החותם הזה מחזיק אותה.
החותם הזה מחבר אותה.
החותם הזה משנה את הכל.

וחותם המלך שעליה מגובה בכל מלכותו.

תפילתי:

אבא שבשמיים, תודה רבה שחתמת אותי בחותם בנך ובאהבתך. תודה על הצרות שעברתי ואלו שאני עובר כעת. השתמש בהן כהוכחה לכך ששום דבר בחיים האלה או אחריהם לא יוכל להפריד אותי מאהבתך – אהבה החזקה כמו מוות, שממנה איני רוצה לברוח לעולם. אני חתום לנצח בחותם אהבתך ואמיתך. היום אני אומר שוב: אני שייך לך. ישוע הוא אדוני! ואני מודה לך על הסימן שטבעת בי. עם החותם הזה, אני יכול לחיות חיי אמונה על־טבעיים, בשם בן האלוהים, ישוע. אמן.