Gewilde Bybelverse vanaf השניה אל הקורינתים 12

Deel

‏ וַיֹּאמֶר אֵלַי דַּיֶךָּ חַסְדִּי כִּי בַּחֻלְשָׁה תֻּשְׁלַם גְּבוּרָתִי עַל־כֵּן שָׂמַח לִבִּי לְהִתְהַלֵּל בְּחֻלְשׁוֹתַי לְמַעַן תִּשְׁרֶה עָלַי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ׃

‏ לָכֵן רָצְתָה נַפְשִׁי בְּחֻלְשׁוֹת וּבַחֲרָפוֹת וּבְצָרוֹת וּבִרְדִיפוֹת וּבִמְצוּקוֹת לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ כִּי־כַאֲשֶׁר חָלַשְׁתִּי אָז גִּבּוֹר אָנִי׃

‏ וְאִלּוּ־חָפַצְתִּי לְהִתְהַלֵּל לֹא־אֶהְיֶה סָכָל לְפִי שֶׁאֱמֶת אֲדַבֵּר אֶלָּא אֶתְאַפַּק שֶׁלּא־יַחְשְׁבֵנִי אִישׁ יוֹתֵר מִמַּה־שֶּׁיִּרְאֶה בִי אוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מִמֶּנִּי׃ ‏ וּלְמַעַן אֲשֶׁר לֹא אֶתְרוֹמֵם בְּרָב־גֹּדֶל הַחֶזְיֹנוֹת קוֹץ נִתַּן־לִי בִּבְשָׂרִי מַלְאָכוֹ שֶׁל־הַשָּׂטָן לְהַכֹּתֵנִי בְּאֶגְרוֹף לְמַעַן לֹא אֶתְרוֹמָם׃