Gewilde Bybelverse vanaf לוקס ח

Deel

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם שׁוֹמְעֵי הַדָּבָר הַמַּחֲזִיקִים בּוֹ בְּלֵב יָשָׁר וְטוֹב וְעוֹשִׂים פְּרִי בְּסַבְלָנוּת."

הַנּוֹפְלִים בֵּין הַקּוֹצִים הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֲשֶׁר בְּלֶכְתָּם נֶחֱנָקִים בִּדְאָגוֹת וּבְעֺשֶׁר וּבְתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים, וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה.

אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל הַסֶּלַע הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, אַךְ שֺׁרֶשׁ אֵין לָהֶם; זְמַן־מָה יַאֲמִינוּ וּבְעֵת נִסָּיוֹן יִסּוֹגוּ.

שָׁאַל אוֹתָם: "אֵיפֺה אֱמוּנַתְכֶם?" בִּהְיוֹתָם אֲחוּזֵי יִרְאָה וּפְלִיאָה אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "וּבְכֵן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מְצַוֶּה עַל הָרוּחַ וְעַל הַמַּיִם וְהֵם נִשְׁמָעִים לוֹ!"

אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ הֵם הַשּׁוֹמְעִים. אַחַר כָּךְ בָּא הַשָּׂטָן וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר מִלִּבָּם, לִמְנֺעַ אוֹתָם מִלְּהַאֲמִין וּלְהִוָּשַׁע.

כִּי אֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וְיֵצֵא לָאוֹר.

הָאִשָּׁה, כִּרְאוֹתָהּ שֶׁאֵין הִיא נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, נִגְּשָׁה בִּרְעָדָה וְנָפְלָה לְפָנָיו, וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם סִפְּרָה מַדּוּעַ נָגְעָה בּוֹ, וְכִי נִרְפְּאָה מִיָּד. אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, בִּתִּי, לְכִי לְשָׁלוֹם."

הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּהוּ בְּאָמְרָם, "אֲדוֹנֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!" הוּא הִתְעוֹרֵר וְגָעַר בָּרוּחַ וּבַגַּלִּים הַזּוֹעֲפִים. הַלָּלוּ שָׁכְכוּ וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה.