הנסיך ללא שם

מה שקרה לבנו של דוד ובת שבע מייצג אירוע כואב ומייסר, אך גם מלא במשמעויות עמוקות המצביעות מראש על שליחותו והקרבתו של ישוע המשיח. בפרשה זו אנו יכולים לראות דמות נבואית של המשיח, חף מפשע שמת בגלל חטאי אחרים. הדגשת הדמיון הזה מאפשרת לנו להבין טוב יותר את ערכה של הסבל והגאולה המושלמת שהושלמה בהקרבתו של ישוע על הצלב.

הילד, שנולד לדוד, שייך לבית המלוכה של ישראל. הוא נסיך, בנו של המלך הגדול ביותר שישראל ידעה, אשר נבחר בידי אלוהים עצמו להנהיג את עמו. שושלת מלכותית זו היא רמז ברור למלכותו של ישוע המשיח, הנקרא בן דוד ומלך המלכים ואדון האדונים. ישוע, כמו הילד, נולד לבית דוד, מקיים את הנבואה המשיחית ומראה את רציפות תכנית אלוהים לאורך הדורות.

יש להדגיש גם שהילד מוצג כנסיך ללא שם, כדי ששום דבר לא יעיב על כבודו של זה שנעלה עליו: הנסיך ישוע, ששמו נעלה על כל שם.

מות הילד ביום השביעי נושא משמעות סמלית. המספר שבע בתנ"ך מייצג שלמות, שלמות אלוהית והשלמה. כשם שהילד מת ביום השביעי, מקיים את משפט האל על החטא, כך ישוע מת בשיא שליחותו, לאחר שקיים בשלמות את רצון האב. היום השביעי של הילד מצביע מראש על השלמת הקרבן המושלם של המשיח על הצלב, שבו הכול הושלם: "נשלם."