המשלים של ישועדוגמה

הכבשה והמטבע שאבדו
כאן במשל ישוע עונה לטענות הפרושים והסופרים מדוע הוא מקדיש הרבה זמן לאנשים "חוטאים ולמוכסים".

אהבתו של ישוע כלפי האבודים לגמרי שונה מהתפיסה הדתית. ישוע מצביע על היחס של האדון כלפי האבודים וזאת בניגוד ליחס של הפרושים אשר מתיחסים אליהם בדעות שיפוטיות. השמיים מהללים כאשר חוטא מוצא את חסדו של האדון.

ככל שאנו מאמינים בישוע יותר זמן, כך קל יותר ליפול במלכודת הזאת של "הצטדקות עצמית". לכן עלינו לשאול את עצמינו את השאלה כיצד אנו מגיבים כאשר רואים חוטא בא לאמונה. עלינו גם לשאול מה אנו עושים עבור "הצאן האובד" ועבור "המטבעות האבודות" סביבינו. עלינו לאהוב את האנשים האלה, לעשות הכל כדי שימצאו את הדרך אל ישוע ולשמוח עם כל הלב כאשר הם פונים אליו.