המשלים של ישועדוגמה

המשרתים בכרם
כאשר הינך קורא את המשל הזה, עם מי הינך מזדהה? עם המשרתים או עם בעל הכרם? האם לדעתך התשלום חייב להיות זהה? או שיש מקום לדרוש מעל המוסכם?

המשל הזה בא לגלות את התחושות האמתיות שלנו אודות המאמצים שלנו והמקובלות על ידי האדון. באפסים ב' 9 יש תזכורת עבורנו אודות הישועה "אֵין זֶה נוֹבֵעַ מִמַּעֲשִׂים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה אִישׁ". כעת רבים גאים מדי לגבי המאמץ שלהם למען המלכות ולא מוכנים להסתפק "רק" בתשלום המוסכם על העבודה הנפלאה שהם עושים.

בעל הכרם במשל זה הוגן וצודק, הוא נותן לכל עובד רק את מה שהבטיח לו ומה שהוא רואה לנכון. אלוהים מצידו נותן לנו חסד וחמלה ללא כל קשר למאמצינו אלא, אך ורק בגלל אהבתו. איזה סוג משרתים אנחנו? האם אנו רואים את עבודתנו בתור נעלה יותר מזו של האחרים ומצפים לגמול רב יותר? האם אנו רואים את האחרים עושים פחות מאיתנו ומקבלים את הגמול הזהה ומתנגדים ומוחים על זה?

או האם אנו פשוט מודים לאדון על כך שהוא מקבל אותנו? האם אנחנו זוכרים כי הוא לא חייב לנו שום דבר ויחד עם זאת נותן לנו הכל? הוא נתן חסד וחמלה ללא גבול אז אל עלינו להיות קנאים או מדוכאים כאשר נראה את האחרים מקבלים גמול זהה לשלנו, אלא פשוט נודה לאדון ונשמח כי הוא בחר בנו!