המשלים של ישועדוגמה

חקלאים מרושעים
כמו הרבה אחרים, המשל הזה הוא בעיקר על התגובה שלנו. האם נגיב לזכות שיש לאלוהים על החיים שלנו? או האם נדחה את השליחים שלו בשביל הרצון או האג'נדה שלנו? האם נחייה בצורה פרדוקטיבית, נעבוד כדי "להניב פירות" בשביל אלוהים כתגובה לברכה של הזכות יתר לשרת אותו? המשל הזה מזכיר לנו את הזכות של לחיות בברית עם אלוהים, אבל זכות היתר הזאת מביאה עם עצמה גם אחריות.

זהו חיוני לשאול איך אנחנו מגיבים לשליחים של אלוהים שנמצאים בחיים שלנו. אלוהים מדבר איתנו דרך מלאכים, חלומות או חזונות אבל לאורך ההיסטוריה הדרך המרכזית שבה הוא מתקשר איתנו היא דרך אנשים. האנשים של אלוהים דחו את הנביאים בשביל הרצונות וההבנה של עצמם, ואנחנו נוהגים לדחות את האנשים מסביבנו שמדברים את האמת של אלוהים בגלל אותה הסיבה. חברים, משפחה, חברי קהילה ומנהיגי קהילה לא נקראים כדי לתמוך ולעודד את ההתנהגות שלנו כהולמת. לא, אם הם באמת אוהבים את ישוע, ואוהבים אותנו, הם ייגשו ויתקנו אותנו כדי שנוכל להיות יותר כמו המשיח.

איך אתה מגיב כשאלוהים מנסה לעודד או לתקן אותך דרך אנשים אחרים, רוח הקודש או הדבר שלו? האם אתה צנוע ומוכן לקבל את זה, בזהירות לוקח בחשבון את המילים שלהם? או האם אתה עקשן ונוקשה, יציב כמו סלע בדרכים שלך?