חסינים מפני פחדדוגמה

אמונה בהבטחות אלוהים

אלוהים הבטיח לישראל שהוא ייתן להם ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש. הוא הבטיח להם ארץ טובה ומרווחת בה הם ייהנו מביטחון וינוחו מאויביהם. אכן, הוא משחרר אותם משעבוד ומלווה אותם באופן אישי לבית חלומותיהם בעצמו. זו הייתה הבטחתו, ה"מילה" שלו אליהם.

אחרי מאות שנים של עבדות במצרים, איזה ריגוש הם בוודאי חשו כש"שמעו "את ההבטחה הזו. איזו שמחת חיים  מה"מילה" שחלומם הולך להתגשם  ובו הם מכריזים על ארצם, זהותם וחופשם. ובכל זאת הם עדיין  היו במדבר - לא חלב, לא דבש, אין ביטחון, שום ירושה, שום הבטחה התגשמה. חודשים קודם לכן, כאשר ים סוף נקרע לנגד עיניהם,  הם בטח הרגישו שהבטחות אלוהים להם כל כך אמיתיות! הם בטח כמעט טעמו את פרי ארצם והריחו את חבצלותיה. אלא במקום זאת: אבק, סכנה, סלעים, צמא, נחשים ופחדים - המדבר. אלוהים אמר "הארץ המובטחת", אבל הוא הוביל אותם אל המדבר. במקום להיכנס לתפארתם, הם הסתובבו בשממה, נאבקו באלמנטים אכזריים ורדפו אחרי אוכל מוזר בכל בוקר.

ישראל נקלעה לקשיים. דבר אלוהים שהבטיח עתיד מפואר נראה עכשיו אבסורדי במדבר צחיח של חלומות מרוסקים. "המילה שהם שמעו", במקום שתעורר תקווה באמצעות הגשמה, נראתה כעת תלויה מעליהם, מחוץ להישג ידם, תוך כדי לעג ולגלוג לעברם כששוטטו במדבר. אז ישראל כבר לא האמינה "למילה ששמעו." הם דחו את הבטחתו של אלוהים שהם ייכנסו  לארץ הגורל שלהם!

ישראל נקלעה למתח ארוך ומוזר בין הבטחה למימוש, בין שלמות אלוהים לנסיבות שנראו כנוגדות את דברו. אבל זה היה בדיוק הזמן בו הם היו צריכים להאמין! אם הם היו מאמינים בדבר אלוהים בתוך משבר כזה, אז הם היו מצייתים לו ומרוויחים מכך. מכיוון שהם לא האמינו, הם לא צייתו - ולא קיבלו את היתרונות. אלוהים הכניס אותם למצב הזה וצפה כדי לראות איזה סוג של אנשים היו לו. כאשר אנו מתמודדים עם נסיבות שנראות סותרות את ההבטחות שאלוהים נתן לנו בדברו, עלינו לבחור להאמין מעל לכל, הוא נאמן למילה שלו ולנו! אל לנו לאפשר לפחד, ספק או חוסר אמון לחלחל פנימה, מכיוון שכאשר אלוהים מבטיח הבטחה, זה יקרה!