מקביל

הבשורה על-פי יוחנן ז

ז
1לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. 2בהתקרב חג הסוכות 3האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג. ”לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל“, לעגו לו.
4”איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם.“ 5גם אחיו לא האמינו בו. 6”עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו“, השיב ישוע. 7”כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. 8לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני.“ 9וישוע נשאר בגליל.
10אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. 11בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו: ”היכן הוא?“ 12דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו: ”הוא אדם נפלא!“ ואילו אחרים טענו: ”הוא רמאי!“ 13אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים.
14בעיצומו של החג הלך ישוע לבית־המקדש ולימד את העם. 15”כיצד הוא יודע כל־כך הרבה?“ תמהו היהודים. ”הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!“
16”איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני“, השיב ישוע. 17”מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. 18מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. 19משה נתן לכם את התורה אבל איש מביניכם אינו מקיים את התורה. מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?“ 20”היצאת מדעתך“, קרא הקהל. ”מי רוצה להרוג אותך?“
21”אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך“, אמר ישוע. 22”אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית־מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. 23אם אתם מתירים קיום ברית־מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? 24אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!“
25אחדים מתושבי ירושלים שאלו: ”האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? 26הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! 27אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי־שם, ממקום בלתי ידוע.“
28”ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי,“ קרא ישוע בקול בבית־המקדש, ”אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על־ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. 29אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי.“
30ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. 31אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו: ”לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?“
32כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. 33אולם ישוע אמר להם: ”אני אהיה אתכם עוד זמן־מה, ואחר כך אחזור לשולחי. 34תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו.“
35היהודים נבוכו מדבריו. ”לאן הוא עומד ללכת?“ תמהו. ”אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! 36למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?“
37ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: ”כל הצמא שיבוא אלי וישתה! 38כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים.“ 39ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. 40אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: ”הוא באמת הנביא!“ 41אחרים קראו: ”זהו המשיח!“ היו שלגלגו: ”האם המשיח יבוא מהגליל? 42הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד.“ 43דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. 44אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.
45אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות. ”היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?“ שאלו הפרושים וראשי הכוהנים.
46”הוא דיבר דברים נפלאים כל־כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!“ השיבו. 47”גם אתם הלכתם שולל?“ כעסו הפרושים. 48”האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? 49רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!“
50נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: 51”האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?“
52”גם אתה מהגליל?“ שאלו בלעג. ”דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!“ 53בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו.