מקביל

הבשורה על-פי יוחנן יב

יב
1ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית־עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים, 2ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים. 3מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית.
4אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא: 5”המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים.“ 6הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים.
7”הנח לה“, אמר ישוע. ”היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי. 8העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד.“
9יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה. 10‏-11בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח.
12למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים 13לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו: ”יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!“
14ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה:#12‏.14 יב 14 זכריה ט 9 15”גילי מאוד בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות.“
16תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי־הקודש.
17אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים. 18אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל.
19אולם הפרושים היו אובדי עצות. ”רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!“ קראו. 20בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים. 21הם הלכו לפיליפוס מבית־צידה שבגליל וביקשו: ”אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע.“ 22פיליפוס מסר את ההודעה ל‎אַנְדְּרֵי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע.
23”הגיעה השעה שיפואר בן־האדם“, אמר להם ישוע. 24”אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד. 25האוהב את חייו על־פני האדמה – יאבד אותם; והשונא את חייו על־פני האדמה יזכה בחיי נצח.
26”הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי. 27כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם. 28אבי, פאר את שמך!“
לפתע נשמע קול מהשמים: ”כבר פארתי ואוסיף לפאר.“ 29כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע.
30”הקול הזה היה למענכם ולא למעני“, אמר להם ישוע. 31”עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש. 32וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם.“ 33הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות.
34”אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן־האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן־האדם הזה?“ שאלו אותו.
35”האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד“, אמר ישוע. ”על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם. 36האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תקרינו אור לאחרים.“ לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו. 37על־אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח. 38הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:#12‏.38 יב 38 ישעיהו נג 1 ”ה׳, מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה׳ על־מי נגלתה?“ 39לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא:#12‏.39 יב 39 ראה ישעיהו ו 10 40”אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם.“ 41הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו.
42מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם. 43לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני־אדם מאשר מאלוהים.
44”אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים“, קרא ישוע. 45”שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי. 46באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה. 47לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם. 48דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי. 49כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם. 50אני מוסר לכם בדיוק מה שמסר לי אבי, כי אני יודע שמצוותו תביא לכם חיי נצח.“