Hebrews 11:5-7

בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ בְּלִי לִרְאוֹת מָוֶת, " וְאֵינֶנּוּ, כִּי־לָקַח אֺתוֹ אֱלֹהִים ". וְהוּעַד עָלָיו לִפְנֵי הִלָּקְחוֹ כִּי "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ." וּבְלִי אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רָצוּי לֵאלֹהִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא נוֹתֵן גְּמוּל לְדוֹרְשָׁיו. מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בָּנָה נֺחַ תֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יָרֵא אַחֲרֵי שֶׁהֻזְהַר עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִרְאוּ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ הִרְשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה לְיוֹרֵשׁ הַצְּדָקָה הַמְיֻסֶּדֶת עַל אֱמוּנָה.

אל העברים יא:5-7