1 Timothy 2:1-15

קֺדֶם כֺּל אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָשֵׂאת תְּחִנּוֹת וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהוֹדָיוֹת בְּעַד כָּל בְּנֵי אָדָם, בְּעַד מְלָכִים וְכָל רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן, לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט בִּמְלוֹא חֲסִידוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ, הֶחָפֵץ שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם יִוָּשְׁעוּ וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת. הֵן אֶחָד הָאֱלֹהִים, וְאֶחָד הַמְתַוֵּךְ בֵּין אֱלֹהִים לִבְנֵי אָדָם – הָאָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר נָתַן אֶת עַצְמוֹ כֺּפֶר בְּעַד הַכֺּל. זֺאת הָעֵדוּת בְּעִתּוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר אֲנִי נִתְמַנֵּיתִי לָהּ לְכָרוֹז וּלְשָׁלִיחַ – אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר – לְמוֹרֵה אֱמוּנָה וֶאֱמֶת לַגּוֹיִם. רְצוֹנִי שֶׁהָאֲנָשִׁים יִתְפַּלְּלוּ בְּכָל מָקוֹם בִּנְשִׂיאַת יָדַיִם טְהוֹרוֹת, בְּלֹא כַּעַס וּבְלֹא מַחֲלֹקֶת. כְּמוֹ כֵן תַּעֲטֶינָה הַנָּשִׁים תִּלְבֺּשֶׁת הוֹלֶמֶת, בִּצְנִיעוּת וּבְאִפּוּק; לֹא בְּהִתְגַּנְדְּרוּת שֵׂעָר, לֹא בְּזָהָב וּפְנִינִים, וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּאֶה לְנָשִׁים הַמַּצְהִירוֹת עַל יִרְאַת שָׁמַיִם – בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. הָאִשָּׁה תִּלְמַד בְּדוּמִיָּה, בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה. אֵינֶנִּי מַרְשֶׁה לָאִשָּׁה לְלַמֵּד, אַף לֹא לְהִשְׂתָּרֵר עַל הָאִישׁ, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר בְּדוּמִיָּה; כִּי אָדָם נוֹצַר רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵי כֵן חַוָּה. אָדָם לֹא נִפְתָּה, אֶלָּא הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמְפַתֶּה וּבָאָה לִידֵי עֲבֵרָה. אֲבָל הִיא תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ יְלָדִים, אִם תַּעֲמֺד בָּאֱמוּנָה, בָּאַהֲבָה, בַּקְּדֻשָּׁה וּבַצְּנִיעוּת.

הראשונה אל טימותיאוס ב:1-15