1 Timothy 2:1-7

קֺדֶם כֺּל אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָשֵׂאת תְּחִנּוֹת וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהוֹדָיוֹת בְּעַד כָּל בְּנֵי אָדָם, בְּעַד מְלָכִים וְכָל רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן, לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט בִּמְלוֹא חֲסִידוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ, הֶחָפֵץ שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם יִוָּשְׁעוּ וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת. הֵן אֶחָד הָאֱלֹהִים, וְאֶחָד הַמְתַוֵּךְ בֵּין אֱלֹהִים לִבְנֵי אָדָם – הָאָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר נָתַן אֶת עַצְמוֹ כֺּפֶר בְּעַד הַכֺּל. זֺאת הָעֵדוּת בְּעִתּוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר אֲנִי נִתְמַנֵּיתִי לָהּ לְכָרוֹז וּלְשָׁלִיחַ – אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר – לְמוֹרֵה אֱמוּנָה וֶאֱמֶת לַגּוֹיִם.

הראשונה אל טימותיאוס ב:1-7