1 Corinthiens 3:6-11

אֲנִי נָטַעְתִּי, אַפּוֹלוֹס הִשְׁקָה, אֲבָל הָאֱלֹהִים הִצְמִיחַ. לְפִיכָךְ לֹא הַנּוֹטֵעַ חָשׁוּב, אַף לֹא הַמַּשְׁקֶה, אֶלָּא הָאֱלֹהִים – הַמַּצְמִיחַ. הַנּוֹטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה הֵם הַיְנוּ הָךְ, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ; שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים יַחַד עִם אֱלֹהִים וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים, בִּנְיַן אֱלֹהִים. כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁנִּתַּן לִי הִנַּחְתִּי יְסוֹד כְּבַנַּאי חָכָם וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו. אֲבָל יַשְׁגִּיחַ כָּל אֶחָד כֵּיצַד הוּא בּוֹנֶה, כִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַנִּיחַ יְסוֹד אַחֵר זוּלָתִי הַיְסוֹד שֶׁהֻנַּח, וְהוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

הראשונה אל הקורינתים ג:6-11