אל הרומים 14:10-18

אַךְ כֵּיצַד יִקְרְאוּ אֶל מִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בּוֹ? וְכֵיצַד יַאֲמִינוּ בָּזֶה אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אוֹתוֹ? וְכֵיצַד יִשְׁמְעוּ בְּאֵין מְבַשֵּׂר? כֵּיצַד יְבַשְּׂרוּ אִם לֹא יִשָּׁלְחוּ? הֵן כָּתוּב: "מַה־נָּאווּ רַגְלֵי מְבַשְּׂרֵי טוֹב!" אֲבָל לֹא הַכֺּל צִיְּתוּ לַבְּשׂוֹרָה, שֶׁכֵּן יְשַׁעְיָהוּ אוֹמֵר: "אֲדֺנָי, מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ ?" לְפִיכָךְ הָאֱמוּנָה בָּאָה בִּשְׁמִיעָה וְהַשְּׁמִיעָה – בְּהַכְרָזַת דְּבַר הַמָּשִׁיחַ. שׁוֹאֵל אֲנִי, הַאִם לֹא שָׁמְעוּ? בְּוַדַּאי שֶׁכֵּן, הֲלֹא " בְּכָל־הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם !"