אל הרומים 13:1-16

אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם, אַחַי, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת הִתְכַּוַּנְתִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁגַּם בְּקִרְבְּכֶם אוּכַל לַעֲשׂוֹת פְּרִי כִּבְקֶרֶב יֶתֶר הַגּוֹיִם, אַךְ עַד כֺּה נִמְנַע מִמֶּנִּי לָבוֹא. חַיָּב אֲנִי לַיְּוָנִים וְגַם לִבְנֵי עַמִּים אֲחֵרִים, לִבְנֵי תַּרְבּוּת וְגַם לְחַסְרֵי תַּרְבּוּת. מִשּׁוּם כָּךְ בִּרְצוֹנִי לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה גַּם לָכֶם הַנִּמְצָאִים בְּרוֹמָא. אֵינֶנִּי בּוֹשׁ בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהֲרֵי הִיא כֺּחַ הָאֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין, אֶת הַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם אֶת הַלֹּא־יְהוּדִי