ההתגלות 12:2-17

ההתגלות 12:2-17 תנ״ך ומודרני

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת פֶּרְגָּמוֹס כְּתֺב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר לוֹ חֶרֶב הַפִּיפִיּוֹת הַחַדָּה: אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֲשֶׁר שָׁם כִּסֵּא הַשָּׂטָן. אַתָּה מַחֲזִיק בִּשְׁמִי וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לֶאֱמוּנָתִי אֲפִלּוּ בִּימֵי אַנְטִיפַּס עֵדִי הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר נֶהֱרַג אֶצְלְכֶם בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן, אַךְ יֵשׁ לִי נֶגְדְּךָ דְּבָרִים מְעַטִּים: יֵשׁ לְךָ שָׁם אֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בְּתוֹרַת בִּלְעָם אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת בָּלָק לָשִׂים מִכְשׁוֹל לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיֺּאכְלוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וְיִזְנוּ. כֵּן גַּם נִמְצָאִים אֶצְלְךָ אֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בְּתוֹרַת הַנִּיקוֹלָסִים בְּאֺפֶן דּוֹמֶה. לָכֵן חֲזֺר בִּתְשׁוּבָה; שֶׁאִם לֹא כֵן, אָבוֹא אֵלֶיךָ מַהֵר וְאֶלָּחֵם בָּהֶם בְּחֶרֶב פִּי. מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ מִן הַמָּן הַגָּנוּז, וְאֶתֵּן לוֹ אֶבֶן לְבָנָה וְעַל הָאֶבֶן כָּתוּב שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדָעֶנּוּ אִישׁ זוּלָתִי הַמְקַבֵּל.