מרקוס 7:6-13

קָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהֵחֵל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת. גַּם צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִקְּחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ מִלְּבַד מַקֵּל; לֹא לֶחֶם, לֹא תַּרְמִיל וְלֹא כֶּסֶף בַּחֲגוֹרָתָם; שֶׁיִּנְעֲלוּ סַנְדָּלִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת. אָמַר לָהֶם: "בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּכָּנְסוּ לְבַיִת, שָׁם תֵּשְׁבוּ עַד צֵאתְכֶם מִשָּׁם. וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ לָכֶם, צְאוּ מִשָּׁם וְנַעֲרוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר תַּחַת רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם." הֵם יָצְאוּ וְקָרְאוּ לַבְּרִיּוֹת לַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה, גַּם גֵּרְשׁוּ שֵׁדִים רַבִּים וּמָשְׁחוּ בַּשֶּׁמֶן חוֹלִים רַבִּים וְרִפְּאוּ אוֹתָם.