מרקוס 1:10-31

הוּא קָם וְהָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר יְהוּדָה וְאֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן. שׁוּב נִקְבְּצוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים וּכְמִנְהָגוֹ שׁוּב לִמֵּד אוֹתָם. נִגְּשׁוּ הַפְּרוּשִׁים לְנַסּוֹתוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ?" עָנָה וְאָמַר לָהֶם: "מַה צִּוָּה אֶתְכֶם מֺשֶׁה?" הֵשִׁיבוּ: "מֺשֶׁה הִתִּיר לִכְתֺּב סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְגָרֵשׁ." אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בִּגְלַל קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת הַמִּצְוָה הַזֺּאת, אֲבָל מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה ' זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֺתָם. עַל־כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ [ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ ] וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד .' וּבְכֵן אֵינָם עוֹד שְׁנַיִם אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד. לְפִיכָךְ מַה שֶּׁחִבֵּר אֱלֹהִים אַל יַפְרִיד אָדָם." כְּשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ גַּם הַתַּלְמִידִים עַל זֺאת. אָמַר לָהֶם: "כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא. וְאִם הִיא תְּגָרֵשׁ אֶת בַּעֲלָהּ וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר נוֹאֶפֶת הִיא." הֵבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם, אַךְ הַתַּלְמִידִים גָּעֲרוּ בָּהֶם. רָאָה יֵשׁוּעַ וְהִתְכַּעֵס. אָמַר לָהֶם: "הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי, אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס לְתוֹכָהּ". הוּא חִבֵּק אוֹתָם וּבֵרְכָם בְּשִׂימוֹ אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם. בְּצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ רָץ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד, כָּרַע לְפָנָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "רַבִּי הַטּוֹב, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?" אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי 'טוֹב'? אֵין טוֹב כִּי אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים. אֶת הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: ' לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאַף, לֹא תִגְנֺב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר , לֹא תַּעֲשֺׁק, כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ '." הֵשִׁיב לוֹ: "רַבִּי, אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי." הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְרָחַשׁ לוֹ אַהֲבָה. אָמַר אֵלָיו: "דָּבָר אֶחָד חָסֵר לְךָ. לֵךְ מְכֺר מַה שֶּׁיֵשׁ לְךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי." לְשֵׁמַע הַדָּבָר נָפְלוּ פָּנָיו וְהוּא הָלַךְ מִשָּׁם עָצוּב, שֶׁכֵּן הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים. הִבִּיט יֵשׁוּעַ סָבִיב וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "בְּאֵיזֶה קֺשִׁי יִכָּנְסוּ הָעֲשִׁירִים לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!" נִדְהֲמוּ הַתַּלְמִידִים בִּגְלַל דְּבָרָיו, אַךְ יֵשׁוּעַ הֵגִיב בְּאָמְרוֹ לָהֶם שֵׁנִית: "בָּנַי, כַּמָּה קָשֶׁה לַבּוֹטְחִים בָּעֺשֶׁר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים! נָקֵל לְגָמָל לַעֲבֺר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵהִכָּנֵס עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים." הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַד מְאֺד וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "וּמִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?" הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "מִבְּנֵי אָדָם נִבְצָר הַדָּבָר, אַךְ לֹא מֵאֱלֹהִים; כִּי הָאֱלֹהִים כֺּל יָכוֹל." הֵחֵל כֵּיפָא לוֹמַר לוֹ: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֺּל וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ." אָמַר יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֹ אַחִים אוֹ אֲחָיוֹת אוֹ אֵם אוֹ אָב אוֹ בָּנִים אוֹ שָׂדוֹת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל כָּעֵת, בַּזְּמַן הַזֶּה, פִּי מֵאָה: בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת וְאִמָּהוֹת וּבָנִים וְשָׂדוֹת, עִם רְדִיפוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא – חַיֵּי עוֹלָם. אֲבָל רִאשׁוֹנִים הַרְבֵּה יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים הַרְבֵּה – רִאשׁוֹנִים."