מתי כב

כב
משל על מלך שערך חתונה
1יֵשׁוּעַ הוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: 2"דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ. 3שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לִקְרֺא אֶת הַמֻּזְמָנִים אֶל הַחֲתֻנָּה וְלֹא רָצוּ לָבוֹא. 4הוֹסִיף לִשְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים שֶׁיֺּאמְרוּ לַמֻּזְמָנִים, 'הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת סְעוּדָתִי, הַשְּׁוָרִים וְהַבָּקָר הַמְפֻטָּם טְבוּחִים וְהַכֺּל מוּכָן. בּוֹאוּ לַחֲתֻנָּה'. 5אַךְ הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב וְהָלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל מִסְחָרוֹ;
6וְהַנּוֹתָרִים תָּפְסוּ אֶת עֲבָדָיו, הִתְעַלְּלוּ בָּהֶם וַהֲרָגוּם. 7הַמֶּלֶךְ נִתְמַלֵּא חֵמָה; שָׁלַח אֶת חַיָּלָיו וְהִשְׁמִיד אֶת הַמְרַצְּחִים הָהֵם וְשָׂרַף אֶת עִירָם בָּאֵשׁ. 8אָז אָמַר אֶל עֲבָדָיו, 'הִנֵּה הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה, אַךְ אֵלֶּה שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא הָיוּ רְאוּיִים. 9לָכֵן לְכוּ אֶל פָּרָשׁוֹת הַדְּרָכִים וְכָל מִי שֶׁתִּמְצְאוּ קִרְאוּ אוֹתוֹ לַחֲתֻנָּה.' 10יָצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל הַדְּרָכִים וְאָסְפוּ אֶת כָּל מִי שֶׁמָּצְאוּ, גַּם רָעִים וְגַם טוֹבִים, וְנִתְמַלֵּא אוּלַם הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים. 11כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת הַמְסֻבִּים רָאָה שָׁם אִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה. 12אָמַר אֵלָיו, 'חָבֵר, אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן בְּלִי בִּגְדֵי חֲתֻנָּה?' הַלָּה הֶחֱרִישׁ. 13אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרְתִים, 'קִשְׁרוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַחֺשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם'. 14הֵן רַבִּים הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים."
שאלות בעניין מס לקיסר ותחיית המתים
15הָלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וְהִתְיָעֲצוּ לְהַכְשִׁיל אוֹתוֹ בִּדְבָרוֹ. 16שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת תַּלְמִידֵיהֶם יַחַד עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס וְהַלָּלוּ אָמְרוּ: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ אֱמֶת וְאֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים אַתָּה מוֹרֶה עַל־פִּי הָאֱמֶת. גַּם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, כִּי אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לָאֲנָשִּׁים. 17עַל כֵּן אֱמֺר נָא לָנוּ, מַה דַּעְתְּךָ: הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?"
18הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּרִשְׁעָתָם וְאָמַר: "לָמָּה אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? צְבוּעִים! 19הַרְאוּ לִי אֶת מַטְבֵּעַ הַמַּס."
הִגִּישׁוּ לוֹ דִּינָר. 20שָׁאַל אוֹתָם: "שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַזֺּאת וְהַכְּתֺבֶת?"
21הֵשִׁיבוּ: "שֶׁל הַקֵּיסָר."
אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים."
22כְּשָׁמְעָם זֺאת הִשְׁתּוֹמְמוּ, הִנִּיחוּ לוֹ וְהָלְכוּ.
23בְּאוֹתוֹ יוֹם נִגְּשׁוּ אֵלָיו צְדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: 24"רַבִּי, מֺשֶׁה אָמַר: 'אִישׁ אִם יָמוּת וּבָנִים אֵין לוֹ, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.' 25וּבְכֵן הָיוּ עִמָּנוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן הִתְחַתֵּן וּמֵת, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ יְלָדִים הִשְׁאִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו. 26כָּךְ גַּם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי עַד הַשְּׁבִיעִי, 27וְאַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה הָאִשָּׁה. 28אִם כֵּן לְמִי מֵהַשִּׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְכֻלָּם?"
29הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתֶּם טוֹעִים מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים, אַף לֹא אֶת גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים: 30בַּתְּחִיָּה אֵין הָאֲנָשִׁים מִתְחַתְּנִים, אֶלָּא שֶׁהֵם כְּמַלְאֲכֵי שָׁמַיִם. 31וַאֲשֶׁר לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לָכֶם מִפִּי אֱלֹהִים, 32'אָנֺכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֺב'? אֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים."
33שָׁמְעוּ זֺאת הַהֲמוֹנִים וְהִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ.
המצוה הגדולה
34כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים כִּי הִשְׁתִּיק אֶת הַצְּדוֹקִים, נֶאֶסְפוּ יַחְדָּיו 35וְאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה שֶׁבֵּינֵיהֶם שָׁאַל אוֹתוֹ כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ: 36"רַבִּי, אֵיזוֹהִי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּתּוֹרָה?"
37הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "'וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֺדֶךָ.' 38זֺאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה. 39הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.' 40בִּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלֶּה תְּלוּיָה כָּל הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים."
ישוע שואל בעניין בן־דוד
41כְּשֶׁנִּקְהֲלוּ הַפְּרוּשִׁים שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ: 42"מַה דַּעְתְּכֶם עַל הַמָּשִׁיחַ? בֶּן מִי הוּא?"
הֵשִׁיבוּ לוֹ: "בֶּן־דָּוִד."
43אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן כֵּיצַד, בְּהַשְׁרָאַת הָרוּחַ, קוֹרֵא לוֹ דָּוִד 'אָדוֹן' בְּאָמְרוֹ: 44'נְאֻם יהוה לַאדֺנִי: שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֺיְבֶיךָ הֲדֺם לְרַגְלֶיךָ'? 45וּבְכֵן אִם דָּוִד קוֹרֵא לוֹ 'אָדוֹן' כֵּיצַד הוּא בְּנוֹ?"
46אַף אֶחָד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲנוֹת לוֹ דָּבָר, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם גַּם לֹא הֵעֵז אִישׁ לְהוֹסִיף לִשְׁאֺל אוֹתוֹ.

הדגשה

שתף

העתק

None

רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו