מתי 13:14-36

יֵשׁוּעַ שָׁמַע וְנָסַע מִשָּׁם בְּסִירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם, הוּא לְבַדּוֹ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַהֲמוֹנִים הָלְכוּ אַחֲרָיו בָּרֶגֶל מִן הֶעָרִים. כְּשֶׁיָּצָא רָאָה הֲמוֹן עַם רַב. הוּא נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְרִפֵּא אֶת הַחוֹלִים שֶּׁבֵּינֵיהֶם. לְעֵת עֶרֶב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת; שְׁלַח אֶת הֲמוֹן הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל הַכְּפָרִים לִקְנוֹת לָהֶם אֺכֶל." אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין הֵם צְרִיכִים לָלֶכֶת. תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֺל." הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אֵין לָנוּ פֺּה אֶלָּא חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָּגִים." אָמַר: "הָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי הֵנָּה." הוּא צִוָּה אֶת הָעָם לָשֶׁבֶת עַל הַדֶּשֶׁא, לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרֵךְ. לְאַחַר מִכֵּן בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם. הַכֺּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׁר סַלִּים מְלֵאִים. מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטַּף. מִיָּד הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וּלְהַקְדִּים אוֹתוֹ בַּנְּסִיעָה אֶל עֵבֶר הַיָּם עַד שֶׁהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת הֲמוֹן הָעָם. הוּא שִׁלַּח אֶת הָעָם וְעָלָה לָהָר לְבַדּוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל. לְעֵת עֶרֶב הָיָה שָׁם לְבַדּוֹ. בֵּינְתַיִם הִגִּיעָה הַסִּירָה לְמֶרְחַק כַּמָּה מִילִין מִן הַחוֹף כְּשֶׁהִיא מִטַּלְטֶלֶת עַל הַגַּלִּים וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת נֶגְדָּהּ. וְהִנֵּה בְּאַשְׁמֺרֶת הַלַּיְלָה הָרְבִיעִית בָּא אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְהוּא מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם. כְּשֶׁרָאוּהוּ הַתַּלְמִידִים מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם נִבְהֲלוּ. אָמְרוּ: "רוּחַ רְפָאִים הִיא", וְהֵחֵלּוּ לִצְעֺק מִפַּחַד. מִיָּד דִבֵּר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "חִזְקוּ, אֲנִי הוּא. אַל תִּפְחֲדוּ." הֵשִׁיב כֵּיפָא וְאָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, אִם אַתָּה הוּא, צַוֵּנִי לָבוֹא אֵלֶיךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם." אָמַר יֵשׁוּעַ: "בּוֹא!" כֵּיפָא יָרַד מִן הַסִּירָה וְהָלַךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם לִקְרַאת יֵשׁוּעַ. אוּלָם כְּשֶׁרָאָה אֶת הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת פָּחַד וְהֵחֵל לִשְׁקֺעַ. הוּא צָעַק: "אֲדוֹנִי, הַצֵּל אוֹתִי!" מִיָּד הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, הֶחֱזִיק בּוֹ וְאָמַר לוֹ: "קְטַן אֱמוּנָה, מַדּוּעַ עָלָה סָפֵק בְּלִבְּךָ?" בַּעֲלוֹתָם לַסִּירָה פָּסְקָה הָרוּחַ, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּסִּירָה הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּאָמְרָם: "בֶּאֱמֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה." הֵם עָבְרוּ אֶת הַיָּם וּבָאוּ לְחוֹף גִּנּוֹסָר. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִכִּירוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ לְהוֹדִיעַ לְכָל הַסְּבִיבָה. הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ רַק לִנְגֺּעַ בִּכְנַף בִּגְדוֹ; וְכָל הַנּוֹגְעִים נִרְפְּאוּ.