לוקס 1:20-26

בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁהָיָה מְלַמֵּד אֶת הָעָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַטִּיף אֶת הַבְּשׂוֹרָה, נִגְּשׁוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים עִם הַזְּקֵנִים וְאָמְרוּ לוֹ: "אֱמֺר נָא לָנוּ, בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלֶּה, אוֹ מִיהוּ שֶׁנָּתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֺּאת?" הֵשִׁיב לָהֶם: "גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר וְהָשִׁיבוּ לִי. טְבִילַת יוֹחָנָן, הַאִם מִשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?" הִתְיָעֲצוּ זֶה עִם זֶה בְּאָמְרָם: "אִם נֺאמַר 'מִן הַשָּׁמַיִם', יֺאמַר, 'מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?' וְאִם נֺאמַר 'מִבְּנֵי אָדָם', כָּל הָעָם יִסְקְלוּ אוֹתָנוּ, כִּי בְּטוּחִים הֵם שֶׁיּוֹחָנָן הָיָה נָבִיא." הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֵאַיִן. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "גַּם אֲנִי לֹא אֺמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת אֵלֶּה." הוּא סִפֵּר לָעָם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: "אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וְהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים. לְאַחַר מִכֵּן נָסַע לִתְקוּפָה אֲרֻכָּה. בְּבוֹא הָעֵת שָׁלַח עֶבֶד אֶל הַכּוֹרְמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִפְּרִי הַכֶּרֶם, אֶלָּא שֶׁהַכּוֹרְמִים הִכּוּהוּ וְשִׁלְּחוּ אוֹתוֹ רֵיקָם. הוֹסִיף וְשָׁלַח עֶבֶד אַחֵר, אַךְ גַּם אוֹתוֹ הִכּוּ וּבִזּוּ וְשִׁלְּחוּהוּ רֵיקָם. הוֹסִיף וְשָׁלַח שְׁלִישִׁי, וְאוּלָם גַּם אוֹתוֹ פָּצְעוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה. אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם, 'מָה אֶעֱשֶׂה? אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי אֲהוּבִי; אוּלַי אוֹתוֹ יְכַבְּדוּ'. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַכּוֹרְמִים נוֹעֲצוּ יַחְדָּיו לֵאמֺר, 'זֶהוּ הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ וְנַהֲרֺג אוֹתוֹ וְהַיְרֻשָּׁה תִּהְיֶה לָנוּ'. הֵם גֵּרְשׁוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. וְעַתָּה מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶם בַּעַל הַכֶּרֶם? יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים הָהֵם, וְאֶת הַכֶּרֶם יִתֵּן לַאֲחֵרִים." כְּשָׁמְעָם זֺאת אָמְרוּ: "חַס וְחָלִילָה!" הוּא נָעַץ בָּהֶם מַבָּטוֹ וְאָמַר: "וּמַהוּ הַכָּתוּב הַזֶּה, ' אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֺאשׁ פִּנָּה '? כָּל הַנּוֹפֵל עַל אוֹתָהּ אֶבֶן יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים, וּמִי שֶׁהָאֶבֶן תִּפֺּל עָלָיו – תִּכְתֺּשׁ הִיא אוֹתוֹ." אוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשׁוּ הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם בּוֹ, כִּי הֵבִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הִמְשִׁיל אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁפָּחֲדוּ מִן הָעָם. הֵם הִתְחַקּוּ אַחֲרָיו וְשָׁלְחוּ מְרַגְּלִים שֶׁהֶעֱמִידוּ פְּנֵי צַדִּיקִים כְּדֵי לְהֵאָחֵז בְּדָבָר מִדְּבָרָיו, בְּמַטָּרָה לִמְסֺר אוֹתוֹ לְסַמְכוּת הַנָּצִיב וּלְשִׁפּוּטוֹ. הַלָּלוּ פָּנוּ אֵלָיו בַּשְּׁאֵלָה: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר וּמְלַמֵּד נְכוֹנָה וְאֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים אֶלָּא מוֹרֶה אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים עַל־פִּי הָאֱמֶת. הַאִם מֻתָּר לָנוּ לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?" הוֹאִיל וְרָאָה אֶת עָרְמָתָם אָמַר לָהֶם: "הַרְאוּ לִי דִּינָר. שֶׁל מִי הַדְּמוּת וְהַכְּתֺבֶת אֲשֶׁר עָלָיו?" הֵשִׁיבוּ: "שֶׁל הַקֵּיסָר." אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים." הֵם לֹא יָכְלוּ לְהֵאָחֵז בְּדָבָר מִדְּבָרָיו בְּנוֹכְחוּת הָעָם, וּבִתְמִיהָתָם עַל תְּשׁוּבָתוֹ שָׁתְקוּ.