לוקס 1:17-10

בְּדַבְּרוֹ אֶל תַּלְמִידָיו אָמַר: "אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הַמִּכְשׁוֹלִים, אֲבָל אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ יָבוֹאוּ. מוּטָב לוֹ שֶׁתִּתָּלֶה אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַיָּם מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. אִם יֶחֱטָא אָחִיךָ הוֹכֵחַ אוֹתוֹ, וְאִם יִתְחָרֵט סְלַח לוֹ. וְגַם אִם שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יֶחֱטָא לְךָ וְשֶׁבַע פְּעָמִים יִפְנֶה אֵלֶיךָ לֵאמֺר, 'אֲנִי מִתְחָרֵט' – סְלַח לוֹ." אָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים לָאָדוֹן: "הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה." הֵשִׁיב הָאָדוֹן: "לוּ הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל הַשִּׁקְמָה הַזֺּאת 'הֵעָקְרִי וְהִנָּטְעִי בַּיָּם!' – הִיא הָיְתָה נִשְׁמַעַת לָכֶם." "מִי מִכֶּם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה, יֺאמַר לָעֶבֶד לְאַחַר שׁוּבוֹ מִן הַשָּׂדֶה, 'בּוֹא הֵנָּה מִיָּד וְהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן'? הַאִם לֹא יֺאמַר לוֹ, 'הָכֵן לִי אֲרוּחַת עֶרֶב, חֲגֺר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד שֶׁאֶגְמֺר לֶאֱכֺל וְלִשְׁתּוֹת. אַחֲרֵי כֵן תֺּאכַל וְתִשְׁתֶּה אַתָּה'? הַאִם יִהְיֶה אֲסִיר תּוֹדָה לָעֶבֶד עַל שֶׁעָשָׂה אֶת אֲשֶׁר צֻוָּה? כֵּן גַּם אַתֶּם, לְאַחַר עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל שֶׁצֻּוֵּיתֶם, אִמְרוּ: 'עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וְתוּ לֹא, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת'."