לוקס 35:12-48

"יִהְיוּ מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים וּמְנוֹרוֹתֵיכֶם דּוֹלְקוֹת. וְאַתֶּם הֱיוּ דּוֹמִים לַאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לַאֲדוֹנָם בְּצִפִּיָּה לְבוֹאוֹ מִן הַחֲתֻנָּה, בְּאֹפֶן שֶׁבְּבוֹאוֹ וּבְדָפְקוֹ יִפְתְּחוּ לוֹ מִיָּד. אַשְׁרֵי אוֹתָם הָעֲבָדִים אֲשֶׁר הָאָדוֹן בְּבוֹאוֹ יִמְצָאֵם עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא יֶאֱזֹר אֶת מָתְנָיו, יוֹשִׁיבֵם, וְיִגַּשׁ לְשָׁרֵת אוֹתָם. וְאִם יָבוֹא בָּאַשְׁמֺרֶת הַשְּׁנִיָּה אוֹ בָּאַשְׁמֺרֶת הַשְּׁלִישִׁית וְיִמְצָאֵם כָּךְ, אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם. זֺאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ שָׁעָה יָבוֹא הַגַּנָּב, לֹא הָיָה מַנִּיחַ לַחְדֹּר אֶל בֵּיתוֹ. גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם." שָׁאַל כֵּיפָא: "אֲדוֹנֵנוּ, הֲרַק לָנוּ אַתָּה אוֹמֵר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אוֹ לַכֺּל?" הֵשִׁיב הָאָדוֹן: "מִי הוּא אֵפוֹא הַסּוֹכֵן הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן אֲשֶׁר הָאָדוֹן יַפְקִידֵהוּ עַל מְשָׁרְתָיו לָתֵת לָהֶם אֶת אֲרוּחָתָם בַּזְּמַן? אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו יָבוֹא וְיִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה כֵּן. אֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עַל כָּל נְכָסָיו יַפְקִיד אוֹתוֹ. אַךְ הָעֶבֶד הַהוּא אִם יֺאמַר בְּלִבּוֹ, 'מְאַחֵר אֲדוֹנִי לָבוֹא', וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת וְלֶאֱכֺל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר, בּוֹא יָבוֹא הָאָדוֹן שֶׁל אוֹתוֹ עֶבֶד בְּיוֹם שֶׁאֵינֶנּוּ מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם הַבִּלְתִּי־מַאֲמִינִים. וְהָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָדַע אֶת רְצוֹן אֲדוֹנָיו וְלֹא הֵכִין וְלֹא עָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ יֻכֶּה מַכּוֹת רַבּוֹת. אֲבָל זֶה שֶׁלֹּא יָדַע וְעָשָׂה דְּבָרִים שֶׁהוּא חַיָּב עֲלֵיהֶם מַכּוֹת, יֻכֶּה מְעַט. כָּל מִי שֶׁנִּתַּן לוֹ הַרְבֵּה, יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה; וּמִי שֶׁהֻפְקַד בְּיָדוֹ הַרְבֵּה, יִדְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ עוֹד יוֹתֵר."