לוקס 1:12-12

בִּזְמַן שֶׁהִתְאַסְּפוּ רִבְבוֹת אֲנָשִׁים עַד כִּי דָּרְכוּ זֶה עַל רַגְלוֹ שֶׁל זֶה, הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל תַּלְמִידָיו תְּחִלָּה: "הִזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים, שֶׁהוּא הַצְּבִיעוּת. אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע. לְפִיכָךְ כָּל מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם בַּחֺשֶׁךְ יִשָּׁמַע בָּאוֹר, וּמַה שֶּׁלְּחַשְׁתֶּם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים יֻכְרַז מֵעַל הַגַּגּוֹת. וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, יְדִידַי, אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאַחֲרֵי כֵן לֹא נוֹתָר לָהֶם לַעֲשׂוֹת דָּבָר. אֲבָל אַזְהִיר אֶתְכֶם מִפְּנֵי מִי לִירֺא: יִרְאוּ מִמִּי שֶׁסַּמְכוּת בְּיָדוֹ לַהֲרֺג וְאַחֲרֵי כֵן לְהַשְׁלִיךְ לְגֵיהִנּוֹם. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִפָּנָיו יִרְאוּ. הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת חָמֵשׁ צִפֳּרִים בִּשְׁנֵי אִסָּרִים? גַּם אַחַת מֵהֶן אֵינָהּ נִשְׁכַּחַת מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. וְאוּלָם אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֺאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן. אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת. וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל הַמּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם בֶּן־הָאָדָם יוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וְהַמְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם יְכֻחַשׁ בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. כָּל מִי שֶׁיֺּאמַר דָּבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אַךְ הַמְנָאֵץ אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ. וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם אֶל בָּתֵּי כְּנֶסֶת וְלִפְנֵי שַׁלִּיטִים וְרָשֻׁיּוֹת, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ וּמַה תָּשִׁיבוּ אוֹ מַה תֺּאמְרוּ; כִּי רוּחַ הַקֺּדֶשׁ תּוֹרֶה לָכֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹמַר."