אגרת יהודה 10:1-13

אֵלֶּה, לְעֻמַּת זֺאת, מְגַדְּפִים אֶת אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים; וּבִדְבָרִים אֲשֶׁר הֵם מְבִינִים בְּאֺפֶן טִבְעִי, כְּחַיּוֹת חַסְרוֹת דַּעַת, בָּהֶם הֵם נִשְׁחָתִים. אוֹי לָהֶם, כִּי בְּדֶרֶךְ קַיִן הָלְכוּ וּבַעֲבוּר שָׂכָר הִתְמַסְּרוּ לְטָעוּת בִּלְעָם, וְאָבְדוּ בְּמֶרֶד קֺרַח. אַבְנֵי נֶגֶף הֵם בִּסְעוּדוֹת הָאַחֲוָה שֶׁלָּכֶם, סוֹעֲדִים עִמָּכֶם לְלֹא יִרְאָה וְדוֹאֲגִים רַק לְעַצְמָם; עֲנָנִים חַסְרֵי מַיִם הַנִּדָּפִים בָּרוּחַ; עֵצִים בְּשַׁלֶּכֶת בְּלֹא פְּרִי, אֲשֶׁר מֵתוּ פַּעֲמַיִם וְנֶעֶקְרוּ; גַּלֵּי יָם עַזִּים הַמַּעֲלִים כְּקֶצֶף אֶת חֶרְפָּתָם; כּוֹכָבִים תּוֹעִים אֲשֶׁר חֶשְׁכַת אֺפֶל שְׁמוּרָה לָהֶם לְעוֹלָם.