יוחנן 25:7-53

הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִיּוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם: "הֲלֹא זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁרוֹצִים לַהֲרֺג אוֹתוֹ! הִנֵּהוּ מְדַבֵּר בְּגָלוּי וְהֵם אֵינָם אוֹמְרִים לוֹ דָּבָר. הַאֻמְנָם הִכִּירוּ הַמַּנְהִיגִים שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ? אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ מֵאַיִן הָאִישׁ הַזֶּה, אַךְ כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ לֹא יֵדַע אִישׁ מֵאַיִן הוּא." בְּלַמְּדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הִכְרִיז יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי וְגַם יוֹדְעִים מֵאַיִן אֲנִי. עִם זֺאת לֹא מִטַּעַם עַצְמִי בָּאתִי, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹלְחִי הוּא אֱמֶת וְאוֹתוֹ אֵינְכֶם מַכִּירִים. אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁמֵּאִתּוֹ אֲנִי, וְהוּא שָׁלַח אוֹתִי." אָז בִּקְשׁוּ לִתְפֺּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁלַח בּוֹ יָד, כִּי עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ. רַבִּים מִן הָעָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: "כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, הַאִם יַעֲשֶׂה נִסִּים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשָׂה זֶה?" כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת הָעָם מִתְלַחֲשִׁים עָלָיו כָּךְ, שָׁלְחוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים מְשָׁרְתִים לִתְפֺּס אוֹתוֹ. אָמַר יֵשׁוּעַ: "עוֹד זְמַן מְעַט אֲנִי אִתְּכֶם וְהוֹלֵךְ אֲנִי אֶל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי. תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תִּמְצְאוּ; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, לְשָׁם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא." אָמְרוּ הַשּׁוֹמְעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "לְאָן הוּא מִתְעַתֵּד לָלֶכֶת שֶׁלֹּא נִמְצָא אוֹתוֹ? הַאִם יֵלֵךְ אֶל הַתְּפוּצוֹת שֶׁל הַיְּוָנִים וִילַמֵּד אֶת הַיְּוָנִים? מָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר, 'תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תִּמְצְאוּ; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, לְשָׁם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא'?" בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, בַּיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל הֶחָג, עָמַד יֵשׁוּעַ וְהִכְרִיז: "מִי שֶׁצָּמֵא יָבוֹא נָא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה! הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב, נְהָרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ." זֺאת אָמַר עַל הָרוּחַ שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי עוֹד לֹא נִשְׁלְחָה רוּחַ הַקֺּדֶשׁ, כִּי יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִתְפָּאֵר בַּכָּבוֹד. אֲנָשִׁים מֵהֲמוֹן הָעָם, שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמְרוּ: "זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא." אֲחֵרִים אָמְרוּ: "זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ", וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: "מָה – מֵהַגָּלִיל יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ? הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁמִּזֶּרַע דָּוִד וּמִבֵּית לֶחֶם עִיר דָוִד יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ." מִשּׁוּם כָּךְ נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹתָיו. כַּמָּה מֵהֶם רָצוּ לִתְפֺּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁלַח בּוֹ יָד. אַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ הַמְשָׁרְתִים אֶל רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים וְאֵלֶּה שָׁאֲלוּ אוֹתָם: "מַדּוּעַ לֹא הֲבֵאתֶם אוֹתוֹ?" הֵשִׁיבוּ הַמְשָׁרְתִים: "מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר אִישׁ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הָאִישׁ הַזֶּה." אָמְרוּ הַפְּרוּשִׁים: "הַאִם גַּם אַתֶּם הֻתְעֵיתֶם? כְּלוּם הֶאֱמִין בּוֹ מִישֶׁהוּ מֵהַמַּנְהִיגִים אוֹ מֵהַפְּרוּשִׁים? אַךְ הֶהָמוֹן הַזֶּה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, אֲרוּרִים הֵם!" אָמַר לָהֶם נַקְדִּימוֹן, אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו קֺדֶם לָכֵן, וְהוּא אֶחָד מֵהֶם: "הַאִם תִּשְׁפֺּט תּוֹרָתֵנוּ אֶת הָאָדָם בְּלֹא שֶׁתִּשְׁמַע אוֹתוֹ תְּחִלָּה וְתֵדַע מַה שֶּׁעָשָׂה?" עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "הַאִם גַּם אַתָּה מִן הַגָּלִיל? חֲקֺר וּרְאֵה שֶׁלֹּא יָקוּם נָבִיא מֵהַגָּלִיל." [אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ