יוחנן 1:7-24

אַחֲרֵי כֵן הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בַּגָּלִיל; הוּא לֹא רָצָה לְהִתְהַלֵּךְ בִּיהוּדָה מִפְּנֵי שֶׁרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים שָׁם בִּקְשׁוּ לְהָמִית אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁסֻּכּוֹת, חַג הַיְּהוּדִים, הָיָה קָרוֹב, אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: "צֵא מִכָּאן וְלֵךְ לִיהוּדָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ גַּם תַּלְמִידֶיךָ אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, כִּי אֵין אִישׁ עוֹשֶׂה דָּבָר בַּסֵּתֶר וְעִם זֺאת מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת יָדוּעַ בָּרַבִּים. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, גַּלֵּה עַצְמְךָ לָעוֹלָם"; כִּי גַּם אֶחָיו לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "זְמַנִּי טֶרֶם הִגִּיעַ, אֲבָל זְמַנְכֶם תָּמִיד בַּנִּמְצָא. הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִשְׂנֺא אֶתְכֶם, וְאִלּוּ אוֹתִי הוּא שׂוֹנֵא, כִּי אֲנִי מֵעִיד עָלָיו שֶׁרָעִים מַעֲשָׂיו. עֲלוּ אַתֶּם לֶחָג. אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹלֶה לֶחָג הַנּוֹכְחִי, כִּי זְמַנִּי עוֹד לֹא נִשְׁלַם." אֶת זֺאת אָמַר לָהֶם וְנִשְׁאַר בַּגָּלִיל. בְּרַם אַחֲרֵי שֶׁעָלוּ אֶחָיו לֶחָג עָלָה גַּם הוּא, לֹא בְּגָלוּי אֶלָּא כְּמוֹ בַּחֲשַׁאי. לָכֵן חִפְּשׂוּהוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים בֶּחָג וְאָמְרוּ: "אֵיפֺה הוּא?" הִתְלַחֲשׁוּת רַבָּה הָיְתָה עַל־אוֹדוֹתָיו בְּקֶרֶב הֲמוֹן הָעָם. אֵלֶּה אָמְרוּ שֶׁהוּא טוֹב, וְאֵלֶּה אָמְרוּ: "לֹא; הוּא מַתְעֶה אֶת הָעָם." אַךְ אִישׁ לֹא דִּבֵּר עָלָיו בְּגָלוּי, וְזֺאת בְּשֶׁל הַפַּחַד מִפְּנֵי רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים. בַּחֲצִי יְמֵי הֶחָג עָלָה יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִמֵּד. תָּמְהוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ: "כֵּיצַד זֶה יוֹדֵעַ סֵפֶר בְּלִי שֶׁלָּמַד?" הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "תּוֹרָתִי אֵינָהּ שֶׁלִּי כִּי אִם שֶׁל שׁוֹלְחִי. הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יֵדַע אִם תּוֹרָתִי מֵאֱלֹהִים הִיא אוֹ אִם מֵעַצְמִי אֲנִי מְדַבֵּר. הַמְדַבֵּר מִתּוֹךְ עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד עַצְמוֹ, אֲבָל הַמְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד שׁוֹלְחוֹ נֶאֱמָן הוּא וְאֵין עַוְלָה בּוֹ. הֲלֹא מֺשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְאֵין אִישׁ מִכֶּם מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. מַדּוּעַ אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַהֲרֺג אוֹתִי?" הֵשִׁיב הֶהָמוֹן: "שֵׁד בְּךָ, מִי מְבַקֵּשׁ לַהֲרֺג אוֹתְךָ?" עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי וְכֻלְּכֶם תְּמֵהִים. מֺשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַמִּילָה אֶלָּא שֶׁלֹּא מִמֺּשֶׁה הִיא כִּי אִם מִן הָאָבוֹת – וְגַם בְּשַׁבָּת אַתֶּם מְקַיְּמִים אֶת הַמִּילָה. וּבְכֵן, אִם נִמּוֹל אָדָם בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא תּוּפַר תּוֹרַת מֺשֶׁה, עָלַי כּוֹעֲסִים אַתֶּם מִפְּנֵי שֶׁרִפֵּאתִי כָּלִיל אִישׁ בְּשַׁבָּת?! אַל תִּשְׁפְּטוּ עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם; מִשְׁפַּט צֶדֶק שִׁפְטוּ."