יוחנן 1:17-12

זֺאת דִבֵּר יֵשׁוּעַ. לְאַחַר מִכֵּן נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וְאָמַר: "אָבִי, בָּאָה הַשָּׁעָה. פָּאֵר נָא אֶת בִּנְךָ בַּכָּבוֹד לְמַעַן יְפָאֵר הַבֵּן אוֹתְךָ; לְמַעַן יִתֵּן חַיֵּי עוֹלָם לְכָל מִי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ, כְּפִי הַסַּמְכוּת שֶׁנָּתַתָּ לוֹ עַל כָּל בָּשָׂר. וְאֵלֶּה הֵם חַיֵּי עוֹלָם: שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתְךָ, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת לְבַדּוֹ, וְאֶת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ – אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. אֲנִי פֵּאַרְתִּיךָ עֲלֵי אֲדָמוֹת, הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּתַתָּ לִי לַעֲשׂוֹת. כָּעֵת אַתָּה, אָבִי, פָּאֲרֵנִי לְיָדְךָ בַּכָּבוֹד שֶׁהָיָה לִי לְיָדְךָ בְּטֶרֶם הֱיוֹת הָעוֹלָם. גִּלִּיתִי אֶת שִׁמְךָ לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִן הָעוֹלָם. שֶׁלְּךָ הָיוּ וְלִי נְתַתָּם וְאֶת דְּבָרְךָ שָׁמְרוּ. כָּעֵת הֵם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִמְּךָ הוּא, כִּי דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי נָתַתִּי לָהֶם וְהֵם קִבְּלוּ אוֹתָם, וְאָכֵן הִכִּירוּ שֶׁמִּמְּךָ יָצָאתִי וְהֶאֱמִינוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. אֲנִי מַעְתִּיר בַּעֲדָם; אֵינֶנִּי מַעְתִּיר בְּעַד הָעוֹלָם, אֶלָּא בְּעַד אֵלֶּה שֶׁנָּתַתָּ לִי, כִּי שֶׁלְּךָ הֵם. כָּל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וַאֲנִי נִתְפָּאַרְתִּי בָּהֶם. אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹד בָּעוֹלָם; הֵם בָּעוֹלָם, וַאֲנִי בָּא אֵלֶיךָ. אָבִי הַקָּדוֹשׁ, שְׁמֺר אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כָּמוֹנוּ. כְּשֶׁהָיִיתִי עִמָּהֶם שָׁמַרְתִּי אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי; שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָבַד מֵהֶם אִישׁ זוּלָתִי בֶּן הָאֲבַדּוֹן, וְזֺאת לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב.