אגרת יעקב ד

ד
ידידות עם העולם
1מֵאַיִן הַסִּכְסוּכִים וְהַמְּרִיבוֹת אֲשֶׁר בֵּינֵיכֶם? הַאִם לֹא מִתַּאֲווֹתֵיכֶם הַנִּלְחָמוֹת בְּתוֹךְ אֵיבְרֵיכֶם? 2אַתֶּם מִתְאַוִּים וְאֵין לָכֶם. אַתֶּם הוֹרְגִים וּמְקַנְּאִים וְאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג. אַתֶּם רָבִים וְנִלְחָמִים וְאֵין לָכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם מְבַקְּשִׁים. 3אַתֶּם מְבַקְּשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה, כְּדֵי לְבַזְבֵּז בְּתַאֲווֹתֵיכֶם. 4מְפִירֵי נֶאֱמָנוּת, הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי יְדִידוּת עִם הָעוֹלָם הִיא אֵיבָה לֵאלֹהִים? לְפִיכָךְ, מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יָדִיד לָעוֹלָם הוֹפֵךְ לְאוֹיֵב אֱלֹהִים. 5הַחוֹשְׁבִים אַתֶּם כִּי לַשָּׁוְא אוֹמֵר הַכָּתוּב: #ד 5: בקנאה...– או: בקנאה משתוקקת הרוח אשר השכין בקרבנו."בְּקִנְאָה מִשְׁתּוֹקֵק אֱלֹהִים לָרוּחַ אֲשֶׁר הִשְׁכִּין בָּנוּ"? 6וְאוּלָם נוֹתֵן הוּא יֶתֶר חֵן. לָכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר, "אֱלֹהִים לַלֵּצִים הוּא־יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן." 7עַל כֵּן הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים. הִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָּׂטָן וְיִבְרַח מִפְּנֵיכֶם. 8קִרְבוּ לֵאלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם. הַחוֹטְאִים, רַחֲצוּ יְדֵיכֶם! טַהֲרוּ אֶת לְבַבְכֶם, הֲפַכְפַּכֵּי הַלֵּב! 9הִתְעַנּוּ וְהִתְאַבְּלוּ וּבְכוּ; יֵהָפֵךְ נָא שְׂחוֹקְכֶם לְאֵבֶל וְשִׂמְחַתְכֶם לְיָגוֹן. 10הַשְׁפִּילוּ עַצְמְכֶם לִפְנֵי יהוה וְהוּא יְרוֹמֵם אֶתְכֶם.
אחד הוא השופט
11אַחַי, אַל תְּדַבְּרוּ רָעוֹת אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. הַמְדַבֵּר רָעָה בְּאָחִיו וְדָן אֶת אָחִיו, מְדַבֵּר רָעָה בַּתּוֹרָה וְדָן אֶת הַתּוֹרָה. וְאִם תָּדִין אֶת הַתּוֹרָה, אֵינְךָ מְקַיֵּם הַתּוֹרָה כִּי אִם שׁוֹפֵט. 12אֶחָד הוּא הַמְחוֹקֵק וְשׁוֹפֵט, הוּא אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ וּלְאַבֵּד. וּמִי אַתָּה כִּי תִּשְׁפֺּט אֶת עֲמִיתְךָ?
אזהרה לבעלי יומרות
13הוֹי הָאוֹמְרִים, "הַיּוֹם אוֹ מָחָר נֵלֵךְ לְעִיר פְּלוֹנִית, נַעֲשֶׂה שָׁם שָׁנָה אַחַת, נִסְחַר וְנַעֲשֶׂה הוֹן", 14וְאֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה יֵּלֵד יוֹם. מַה הֵם חַיֵּיכֶם? הֲלֹא אֵד אַתֶּם, הַנִּרְאֶה לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ נֶעְלָם. 15רָאוּי הָיָה שֶׁתֺּאמְרוּ, "אִם יִרְצֶה יהוה, נִחְיֶה וְנַעֲשֶׂה כָּזֺאת וְכָזֺאת." 16אַךְ הִנֵּה אַתֶּם עוֹד מִתְגָּאִים בְּיֻמְרוֹתֵיכֶם. כָּל גַּאֲוָה כָּזֺאת רָעָה הִיא. 17לָכֵן הַיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת טוֹב וְאֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה, לְחֵטְא יֵחָשֵׁב לוֹ.

הדגשה

שתף

העתק

None

רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו