אל העברים 1:8-13

עִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ הוּא: יֵשׁ לָנוּ כֺּהֵן גָּדוֹל הַיּוֹשֵׁב לִימִין כִּסֵּא הַגְּדֻלָּה בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא מְשָׁרֵת בַּקֺּדֶשׁ וּבַמִּשְׁכָּן הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר כּוֹנֵן יהוה וְלֹא אָדָם. כָּל כֺּהֵן גָּדוֹל תַּפְקִידוֹ לְהַקְרִיב מְנָחוֹת וּזְבָחִים; לָכֵן צָרִיךְ שֶׁגַּם זֶה יִהְיֶה לוֹ מַה לְּהַקְרִיב. אִלּוּ הָיָה בָּאָרֶץ לֹא הָיָה כֺּהֵן, כִּי יֵשׁ פֺּה כֺּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים מְנָחוֹת לְפִי הַתּוֹרָה וּמְשָׁרְתִים בַּקֺּדֶשׁ לְפִי תַּבְנִית וְצֵל שֶׁל הַדְּבָרִים הַשְּׁמֵימִיִּים, כְּפִי שֶׁצֻּוָּה מֺשֶׁה בְּבוֹאוֹ לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן; הֵן אָמַר אֵלָיו, " רְאֵה וַעֲשֵׂה הַכֺּל כְּ תַבְנִית אֲשֶׁר־אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר ." וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ הִשִּׂיג כְּהֻנָּה נַעֲלָה יוֹתֵר, בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מְתַוֵּךְ שֶׁל בְּרִית מְעֻלָּה יוֹתֵר אֲשֶׁר נוֹסְדָה עַל הַבְטָחוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר. אִלּוּ הָיְתָה הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה בְּלִי חִסָּרוֹן, לֹא הָיָה נִדְרָשׁ מָקוֹם לַשְּׁנִיָּה. הֲלֹא בְּהוֹכִיחוֹ אוֹתָם הוּא אוֹמֵר: " הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יהוה, וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה ; לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם , אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֺכִי בָּחַלְתִּי בָם, נְאֻם־יהוה . כִּי זֺאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֺת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם־יהוה : נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה , וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם , וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיוּ לֵאמֺר, דְּעוּ אֶת יהוה ; כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם . כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם , וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד ." הִנֵּה בְּאָמְרוֹ בְּרִית חֲדָשָׁה יִשֵּׁן אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּמַה שֶּׁנוֹשָׁן וּמַזְקִין קָרוֹב לַחֲלֹף.