אל העברים 11:5-14

עַל זֺאת יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר דְּבָרִים רַבִּים, אַךְ קָשֶׁה לְהַסְבִּירָם מִפְּנֵי שֶׁכָּבְדוּ אָזְנֵיכֶם. הִנֵּה בִּזְמַן שֶׁעֲלֵיכֶם לִהְיוֹת כְּבָר מוֹרִים, שׁוּב צְרִיכִים אַתֶּם לְמִישֶׁהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אֶתְכֶם אֶת רֵאשִׁית יְסוֹדוֹת דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְנִהְיֵיתֶם זְקוּקִים לֶחָלָב וְלֹא לְמָזוֹן מוּצָק. הֵן כָּל מִי שֶׁמַּאֲכָלוֹ חָלָב אֵינֶנּוּ מֵבִין בְּדִבְרֵי צֶדֶק, כִּי עוֹדֶנּוּ תִּינוֹק. אַךְ הַמַּאֲכָל הַמּוּצָק הוּא לַמְבֻגָּרִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר חוּשֵׁיהֶם הֻרְגְּלוּ עַל־יְדֵי הַנִּסָּיוֹן הַמַּעֲשִׂי לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע.