אל העברים 7:3-14

עַל כֵּן, כְּמַאֲמַר רוּחַ הַקֺּדֶשׁ, " הַיּוֹם אִם־בְּקֺלוֹ תִשְׁמָעוּ ; אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה , כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר , אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם , בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלִי אַרְבָּעִים שָׁנָה . לָכֵן אָקוּט בְּדוֹר וָאֺמַר, עַם תֺּעֵי לֵבָב הֵם , וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי . אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֺאוּן אֶל־מְנוּחָתִי ." הִשָּׁמְרוּ, אַחַי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּאִישׁ מִכֶּם לֵב מְרֻשָּׁע וַחֲסַר אֱמוּנָה, הַסּוֹטֶה מֵאֱלֹהִים חַיִּים. עוֹדְדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יוֹם יוֹם, כָּל עוֹד הַזְּמַן מְכֻנֶּה "הַיּוֹם", לְמַעַן לֹא יִקְשֶׁה לֵב אִישׁ מִכֶּם בְּנִכְלֵי הַחֵטְא. הֵן נִהְיֵינוּ שֻׁתָּפִים לַמָּשִׁיחַ אִם נַחֲזִיק לְלֹא הֶרֶף, עַד הַסּוֹף, בַּבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר הִתְחַלְנוּ בּוֹ