אל העברים 26:10-39

הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים, אֶלָּא צִפִּיַּת חֲרָדָה לְדִין, וְלַהַט אֵשׁ אֲשֶׁר תֺּאכַל אֶת הָאוֹיְבִים. הַמֵּפֵר אֶת תּוֹרַת מֺשֶׁה יוּמַת בְּלִי חֶמְלָה עַל־פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל־פִּי שְׁלֹשָׁה־עֵדִים . כַּמָּה וְכַמָּה גָּדוֹל יוֹתֵר יִהְיֶה, לְפִי דַּעְתְּכֶם, הָעֺנֶשׁ הָרָאוּי לְמִי שֶׁרוֹמֵס בְּרַגְלוֹ אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וּמְזַלְזֵל בְּדַם הַבְּרִית אֲשֶׁר הוּא מְקֻדָּשׁ בּוֹ וּמְחָרֵף אֶת רוּחַ הַחֶסֶד? הֲרֵי מַכִּירִים אֲנַחְנוּ אֶת מִי שֶׁאָמַר, " לִי נָקָם וְשִׁלֵּם ", וְגַם " יָדִין יהוה עַמּוֹ ". אָכֵן נוֹרָא לִנְפֺּל בְּיַד אֱלֹהִים חַיִּים! זִכְרוּ אֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אוֹרוּ עֵינֵיכֶם וַעֲמַדְתֶּם בְּמַאֲבָק קָשֶׁה וּבְצָרוֹת. פְּעָמִים סְבַלְתֶּם חֲרָפוֹת וְצָרוֹת לְעֵינֵי כֺּל, וּפְעָמִים הִשְׁתַּתַּפְתֶּם עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר סָבְלוּ כָּזֺאת; כִּי אָכֵן צַר הָיָה לָכֶם עַל הָאֲסִירִים, וְאֶת גְּזֵלַת רְכוּשְׁכֶם סְבַלְתֶּם בְּשִׂמְחָה, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בַּשָּׁמַיִם קִנְיָן טוֹב יוֹתֵר, יַצִּיב וְקַיָּם. לָכֵן אַל תַּשְׁלִיכוּ אֶת בִּטְחוֹנְכֶם אֲשֶׁר גָּדוֹל שְׂכָרוֹ, שֶׁהֲרֵי צְרִיכִים אַתֶּם לְסַבְלָנוּת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַמֻּבְטָח לְאַחַר שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים; כִּי "עוֹד מְעַט קָט וְהַבָּא יָבוֹא, וְלֹא יְאַחֵר. צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה ; וְאִם יִסּוֹג לֹא רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ." אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִן הַנְּסוֹגִים אֱלֵי אֲבַדּוֹן, כִּי אִם בְּנֵי הָאֱמוּנָה לְשֵׁם יְשׁוּעַת הַנֶּפֶשׁ.