דניאל 13:4-17

לִבְבֵהּ֙ מִן־(אנושא)* אֲנָשָׁ֣א * יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי (לב האדם ישתנה בו ולב חיה יינתן לו ושבעה עידנים יעברו עליו.)׃ בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּא דִּֽי־שַׁלִּ֨יט (עליא)* עִלָּאָ֜ה * בְּמַלְכ֣וּת (אנושא)* אֲנָשָׁ֗א * וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים (עליה)* עֲלַֽהּ * (בגזירת מלאכים נחרץ המעשה ובמאמר קדושים נהיה הדבר, למען ידע כל חי כי שולט האל העליון בממלכת בני האדם. לאשר יחפוץ יתננה ואת השפל באנשים יקים עליה.")׃ דְּנָה֙ חֶלְמָ֣א חֲזֵ֔ית אֲנָ֖ה מַלְכָּ֣א נְבוּכַדְנֶצַּ֑ר (ואנתה)* וְאַ֨נְתְּ * בֵּלְטְשַׁאצַּ֜ר פִּשְׁרֵ֣א ׀ אֱמַ֗ר כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י ׀ כָּל־חַכִּימֵ֣י מַלְכוּתִ֗י לָֽא־יָכְלִ֤ין פִּשְׁרָא֙ לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי (ואנתה)* וְאַ֣נְתְּ * כָּהֵ֔ל דִּ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בָּֽךְ (זה החלום שחזיתי אני המלך נְבוּכַדְנֶצַּר. ואתה, בֵּלְטְשַׁאצַּר, אמור לי את פתרונו. כל חכמי ממלכתי לא יוכלו להודיעני את פתרונו, אבל אתה יכול, כי בך רוח אלוהי קודש.')׃ אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵא֙ אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר (מראי)* מָרִ֕י * חֶלְמָ֥א (לשנאיך)* לְשָֽׂנְאָ֖ךְ * וּפִשְׁרֵ֥הּ (לעריך)* לְעָרָֽךְ * (אז השתומם דניאל, אשר שמו היה בֵּלְטְשַׁאצַּר, שעה קלה ומחשבותיו הבהילוהו. ויען המלך ויאמר: 'בֵּלְטְשַׁאצַּר, אל יבהלוך החלום ופתרונו.' ויען בֵּלְטְשַׁאצַּר ויאמר: 'אדוני, יהיה נא החלום על שונאיך ופתרונו על יריביך!)׃ אִֽילָנָא֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָ דִּ֥י רְבָ֖ה וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְכָל־אַרְעָֽא (האילן שראית, שגדל והתחזק, וגבהו הגיע עד השמים והוא נראה בכל הארץ,)׃