מעשי השליחים 23:9-43

כַּעֲבֺר זְמַן נִכָּר נוֹעֲצוּ יְהוּדִים אֵלֶּה לַהֲמִיתוֹ, אַךְ מְזִמָּתָם נוֹדְעָה לְשָׁאוּל. מֵאַחַר שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַשְּׁעָרִים יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי לְהָרְגוֹ, לָקְחוּ אוֹתוֹ הַתַּלְמִידִים בַּלַּיְלָה וְהוֹרִידוּהוּ בְּסַל מִן הַחוֹמָה. כַּאֲשֶׁר בָּא שָׁאוּל לִירוּשָׁלַיִם וְנִסָּה לְהִלָּווֹת אֶל הַתַּלְמִידִים פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא תַּלְמִיד. לָקַח אוֹתוֹ בַּר־נַבָּא וֶהֱבִיאוֹ אֶל הַשְּׁלִיחִים. הוּא סִפֵּר לָהֶם כֵּיצַד רָאָה שָׁאוּל בַּדֶּרֶךְ אֶת הָאָדוֹן, שֶׁגַּם דִּבֵּר אֵלָיו, וְכֵיצַד בְּדַמֶּשֶׂק דִּבֵּר בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ. אַחֲרֵי כֵן הָיָה שָׁאוּל אִתָּם, יוֹצֵא וּבָא בִּירוּשָׁלַיִם וּמְדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ. הוּא דִּבֵּר וְגַם הִתְוַכֵּחַ עִם הַיְּהוּדִים הַיְּוָנִים וְהֵם נִסּוּ לַהֲמִיתוֹ. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לָאַחִים הוֹרִידוּהוּ לְקֵיסַרְיָה וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ אֶל טַרְסוֹס. בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה שָׁלוֹם לַקְּהִלָּה בְּכָל יְהוּדָה וְהַגָּלִיל וּבְשׁוֹמְרוֹן; הִיא נִבְנְתָה וְהִתְהַלְּכָה בְּיִרְאַת יהוה, וְגָדְלָה בְּמִסְפָּר בְּעִדּוּד רוּחַ הַקֺּדֶשׁ. כַּאֲשֶׁר סָבַב כֵּיפָא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת יָרַד גַּם אֶל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגָּרוּ בְּלוֹד. שָׁם מָצָא אִישׁ, אַיְנֵאַס שְׁמוֹ, וְהוּא מְשֻׁתָּק וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה זֶה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. אָמַר אֵלָיו כֵּיפָא: "אַיְנֵאַס, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְרַפֵּא אוֹתְךָ! קוּם וְסַדֵּר אֶת מִטָּתְךָ!" הוּא קָם מִיָּד. רָאוּ אוֹתוֹ כָּל תּוֹשָׁבֵי לוֹד וְהַשָּׁרוֹן וּפָנוּ אֶל הָאָדוֹן. בְּיָפוֹ הָיְתָה תַּלְמִידָה וּשְׁמָהּ טָבִיתָא, כְּלוֹמַר צְבִיָּה, וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמַרְבָּה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. בַּיָּמִים הָהֵם חָלְתָה וָמֵתָה, וּלְאַחַר שֶׁרְחָצוּהָ שָׂמוּ אוֹתָהּ בַּחֲדַר הָעֲלִיָּה. כֵּיוָן שֶׁלּוֹד קְרוֹבָה לְיָפוֹ וְהַתַּלְמִידִים שָׁמְעוּ כִּי כֵּיפָא שָׁם, שָׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיְּמַהֵר לָבוֹא אֲלֵיהֶם. כֵּיפָא קָם וְהָלַךְ אִתָּם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הִכְנִיסוּהוּ אֶל הָעֲלִיָּה, וְכָל הָאַלְמָנוֹת עָמְדוּ לְיָדוֹ בּוֹכִיּוֹת וְהֶרְאוּ לוֹ כֻּתֳּנוֹת וּבְגָדִים שֶׁעָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן. הוֹצִיא כֵּיפָא אֶת כֻּלָּם הַחוּצָה, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַגּוּפָה אָמַר: "טָבִיתָא, קוּמִי!" הִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת כֵּיפָא יָשְׁבָה. הוּא הוֹשִׁיט אֵלֶיהָ אֶת יָדוֹ וְהֵקִים אוֹתָהּ. אָז קָרָא לַקְּדוֹשִׁים וְלָאַלְמָנוֹת וְהִצִּיג אוֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם. הַדָּבָר נוֹדַע בְּכָל יָפוֹ וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ בָּאָדוֹן. אַחֲרֵי כֵן נִשְׁאַר כֵּיפָא בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים אֵצֶל אִישׁ אֶחָד שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵעִבּוּד עוֹרוֹת, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ.