מעשי השליחים 23:7-29

כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָלָה עַל לִבּוֹ לִפְקֺד אֶת אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּרְאוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד מֻכֶּה הֵגֵן עָלָיו וְנָקַם אֶת נִקְמָתוֹ שֶׁל הַנִּפְגָּע בַּהֲמִיתוֹ אֶת הַמִּצְרִי. הוּא חָשַׁב שֶׁאֶחָיו יָבִינוּ כִּי עַל־יָדָיו יִתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה, אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא הֵבִינוּ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר רָבוּ, וּבִקֵּשׁ לְפַיֵּס אוֹתָם לְשָׁלוֹם בְּאָמְרוֹ, 'אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם, לָמָּה תָּרֵעוּ זֶה לָזֶה?' אֲבָל הַפּוֹגֵעַ בְּרֵעֵהוּ הָדַף אוֹתוֹ וְאָמַר, ' מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֺׁפֵט עָלֵינוּ ? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֺמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶתְמוֹל אֶת־הַמִּצְרִי ?' בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה בָּרַח מֺשֶׁה וְהָיָה לְגֵר בְּאֶרֶץ מִדְיָן וְשָׁם הוֹלִיד שְׁנֵי בָּנִים.