מעשי השליחים 20:7-43

בָּעֵת הַהִיא נוֹלַד מֺשֶׁה, שֶׁהָיָה טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים גֻּדַּל בְּבֵית אָבִיו וְכַאֲשֶׁר הֻפְקַר אָסְפָה אוֹתוֹ בַּת פַּרְעֺה וְגִדְּלָה אוֹתוֹ לָהּ לְבֵן. מֺשֶׁה לֻמַּד בְּכָל חָכְמַת הַמִּצְרִים וְהָיָה בֶּן־חַיִל בִּדְבָרָיו וּבְמַעֲשָׂיו. כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָלָה עַל לִבּוֹ לִפְקֺד אֶת אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּרְאוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד מֻכֶּה הֵגֵן עָלָיו וְנָקַם אֶת נִקְמָתוֹ שֶׁל הַנִּפְגָּע בַּהֲמִיתוֹ אֶת הַמִּצְרִי. הוּא חָשַׁב שֶׁאֶחָיו יָבִינוּ כִּי עַל־יָדָיו יִתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה, אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא הֵבִינוּ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר רָבוּ, וּבִקֵּשׁ לְפַיֵּס אוֹתָם לְשָׁלוֹם בְּאָמְרוֹ, 'אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם, לָמָּה תָּרֵעוּ זֶה לָזֶה?' אֲבָל הַפּוֹגֵעַ בְּרֵעֵהוּ הָדַף אוֹתוֹ וְאָמַר, ' מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֺׁפֵט עָלֵינוּ ? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֺמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶתְמוֹל אֶת־הַמִּצְרִי ?' בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה בָּרַח מֺשֶׁה וְהָיָה לְגֵר בְּאֶרֶץ מִדְיָן וְשָׁם הוֹלִיד שְׁנֵי בָּנִים. כַּעֲבֺר אַרְבָּעִים שָׁנָה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ בְּמִדְבַּר הַר סִינַי, בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. רָאָה מֺשֶׁה וְתָמַהּ עַל הַמַּרְאֶה, אַךְ כְּשֶׁנִּגַּשׁ לְהַבִּיט הָיָה אֵלָיו קוֹל אֲדֺנָי: 'אָנֺכִי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֺב.' מֺשֶׁה נֶחֱרַד וְלֹא הֵעֵז לְהַבִּיט. אָמַר אֵלָיו אֱלֹהִים, ' שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֺדֶשׁ הוּא . רָאֺה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶת נַאֲקָתָם שָׁמַעְתִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילָם; וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ מִצְרָיְמָה.' מֺשֶׁה זֶה, אֲשֶׁר כָּפְרוּ בּוֹ בְּאָמְרָם ' מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֺׁפֵט ' – אוֹתוֹ שָׁלַח אֱלֹהִים בְּיַד הַמַּלְאָךְ הַנִּרְאֶה אֵלָיו בַּסְּנֶה, לִהְיוֹת לְשַׂר וְגוֹאֵל. הוּא הוֹצִיאָם בַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְיַם סוּף, וְכֵן גַּם בַּמִּדְבָּר בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה. זֶהוּ אוֹתוֹ מֺשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, 'נָבִיא מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם, כָּמוֹנִי, יָקִים לָכֶם יהוה.' הוּא הָאִישׁ שֶׁהָיָה בַּקָּהָל בַּמִּדְבָּר עִם הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְעִם אֲבוֹתֵינוּ, הָאִישׁ שֶׁקִּבֵּל דִּבְרֵי חַיִּים לָתֵת לָנוּ. וַאֲבוֹתֵינוּ לֹא רָצוּ לִשְׁמֺעַ בְּקוֹלוֹ כִּי אִם דָּחוּ אוֹתוֹ וּבִלְבָבָם שָׁבוּ מִצְרָיְמָה, בְּאָמְרָם אֶל אַהֲרֺן ' עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי־זֶה מֺשֶׁה אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לוֹ .' וְאָכֵן עָשׂוּ עֵגֶל בְּאוֹתָם יָמִים וְהִקְרִיבוּ זֶבַח לָאֱלִיל, וְשָׂמְחוּ בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. אָז פָּנָה הָאֱלֹהִים וּמָסַר אוֹתָם לְפֻלְחַן צְבָא הַשָּׁמַיִם כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַנְּבִיאִים, ' הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם־לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, בֵּית יִשְׂרָאֵל ? וּנְשָׂאתֶם אֶת סֻכַּת מֺלֶךְ וְאֶת כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם רֵיפָן, הַצְּלָמִים אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶם. וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְבָבֶל.'