מעשי השליחים 33:27-38

עוֹד לִפְנֵי אוֹר הַבֺּקֶר בִּקֵּשׁ שָׁאוּל מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁיֺּאכְלוּ, בְּאָמְרוֹ: "הַיּוֹם כְּבָר הַיּוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר שֶׁאַתֶּם מַמְשִׁיכִים וּמְחַכִּים בְּלֹא לֶאֱכֺל כְּלוּם. לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לֶאֱכֺל, כִּי זֶה נָחוּץ לְהַצָּלַתְכֶם, שֶׁכֵּן לֹא תֺּאבַד שַׂעֲרָה מֵרֺאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ מִכֶּם." לְאַחַר שֶׁאָמַר זֺאת לָקַח לֶחֶם, הוֹדָה לֵאלֹהִים לְעֵינֵי כֻּלָּם, בָּצַע וְהֵחֵל לֶאֱכֺל. הַכֺּל הִתְעוֹדְדוּ וְגַם הֵם אָכְלוּ. בְּסַךְ הַכֺּל הָיִינוּ מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וָשֵׁשׁ נְפָשׁוֹת בָּאֳנִיָּה. אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ לָשֺׂבַע הֵקֵלּוּּ מֵעַל הָאֳנִיָּה בַּהֲטִילָם אֶת הַחִטָּה לַיָּם.