מעשי השליחים 22:27-34

וְעַכְשָׁו אֲנִי מַצִּיעַ לָכֶם לְהִתְעוֹדֵד, כִּי לֹא תֺּאבַד שׁוּם נֶפֶשׁ מִכֶּם; רַק הָאֳנִיָּה תֺּאבַד; כִּי בַּלַּיְלָה נִצַּב עָלַי מַלְאַךְ שֶׁל אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ אֲנִי שַׁיָּךְ וְאוֹתוֹ אֲנִי עוֹבֵד – וְאָמַר, 'אַל תִּפְחַד, שָׁאוּל, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲמֺד לִפְנֵי הַקֵּיסָר, וְהִנֵּה הָאֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ חָנַן לְךָ אֶת כָּל הַמַּפְלִיגִים אִתְּךָ.' וּבְכֵן, חֲבֵרִים, הִתְעוֹדְדוּ! אֲנִי בּוֹטֵחַ בֵּאלֹהִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לִי כֵּן יִהְיֶה. אֲבָל עָלֵינוּ לְהִסָּחֵף אֶל אֵיזֶה אִי." בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר, כְּשֶׁנִּסְחַפְנוּ הֵנָּה וָהֵנָּה בַּיָּם הָאַדְרִיָּטִי, סָבְרוּ הַמַּלָּחִים שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים לְאֵיזוֹ אֶרֶץ. הֵם הוֹרִידוּ אֲנָךְ וּמָצְאוּ שֶׁהָעֺמֶק שְׁלוֹשִׁים וְשִׁבְעָה מֶטְרִים. אַחֲרֵי מֶרְחָק מְעַט מָדְדוּ שֵׁנִית וּמָצְאוּ עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה מֶטְרִים. הוֹאִיל וְחָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא נִסָּחֵף אֶל אֲזוֹרֵי סְלָעִים, הֵטִילוּ אַרְבָּעָה עֳגָנִים מִן הַצַּד הָאֲחוֹרִי שֶׁל הָאֳנִיָּה וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם. כְּשֶׁנִּסּוּ הַמַּלָּחִים לִבְרֺחַ מִן הָאֳנִיָּה וְהִתְחִילוּ לְהוֹרִיד אֶת הַסִּירָה אֶל הַיָּם בַּאֲמַתְלָה שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לִמְשֺׁךְ עֳגָנִים מֵחַרְטוֹם הָאֳנִיָּה, אָמַר שָׁאוּל לְשַׂר הַמֵּאָה וְלַחַיָּלִים: "אִם אֵלֶּה לֹא יִשָּׁאֲרוּ בָּאֳנִיָּה לֹא תּוּכְלוּ אַתֶּם לְהִנָּצֵל." אָז חָתְכוּ הַחַיָּלִים אֶת חַבְלֵי הַסִּירָה וְהִנִּיחוּ לָהּ לִפֺּל. עוֹד לִפְנֵי אוֹר הַבֺּקֶר בִּקֵּשׁ שָׁאוּל מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁיֺּאכְלוּ, בְּאָמְרוֹ: "הַיּוֹם כְּבָר הַיּוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר שֶׁאַתֶּם מַמְשִׁיכִים וּמְחַכִּים בְּלֹא לֶאֱכֺל כְּלוּם. לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לֶאֱכֺל, כִּי זֶה נָחוּץ לְהַצָּלַתְכֶם, שֶׁכֵּן לֹא תֺּאבַד שַׂעֲרָה מֵרֺאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ מִכֶּם."