מעשי השליחים 4:26-23

וּבְכֵן, כָּל הַיְּהוּדִים יוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי חַיַּי מִתְּקוּפַת נְעוּרַי, מֵרֵאשִׁית יְמֵי מְגוּרַי בְּקֶרֶב עַמִּי בִּירוּשָׁלַיִם. הֵם הִכִּירוּנִי מִתְּחִלָּה – אִם יֵאוֹתוּ לְהָעִיד – וְיוֹדְעִים שֶׁחָיִיתִי כְּפָרוּשׁ עַל־פִּי הַכַּת הָאֲדוּקָה בְּיוֹתֵר שֶׁל דָּתֵנוּ. וְעַכְשָׁו אֲנִי עוֹמֵד לְמִשְׁפָּט עַל תִּקְוַת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ אֱלֹהִים לַאֲבוֹתֵינוּ, הַבְטָחָה אֲשֶׁר שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטֵינוּ מְקַוִּים לְהַגִּיעַ לְהַגְשָׁמָתָהּ בְּעָבְדָם אֶת אֱלֹהִים בִּדְבֵקוּת יוֹמָם וָלַיְלָה. עַל־דְּבַר הַתִּקְוָה הַזֺּאת, הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, יֵשׁ יְהוּדִים הַמַּאֲשִׁימִים אוֹתִי. מַדּוּעַ תַּחְשְׁבוּ לְדָבָר לֹא יֵאָמֵן שֶׁאֱלֹהִים מְחַיֶּה מֵתִים? אָכֵן אֲנִי עַצְמִי חָשַׁבְתִּי כִּי מֵחוֹבָתִי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים רַבִּים נֶגֶד שֵׁם יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת, מַה שֶּׁגַּם עָשִׂיתִי בִּירוּשָׁלַיִם. קְדוֹשִׁים רַבִּים כָּלָאתִי בְּבָתֵּי כֶּלֶא, עַל־פִּי הַסַּמְכוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים, וְכַאֲשֶׁר הוּצְאוּ לַהוֹרֵג הִצְבַּעְתִּי עִם הַמְחַיְּבִים. פְּעָמִים רַבּוֹת, בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת, הֶעֱנַשְׁתִּי אוֹתָם וְדָחַקְתִּי בָּהֶם לְגַדֵּף אֶת שְׁמוֹ, וּבְשֶׁצֶף זַעְמִי עֲלֵיהֶם רָדַפְתִּי אוֹתָם אֲפִלּוּ עַד עָרִים מִחוּץ לָאָרֶץ. הָלַכְתִּי לְשֵׁם כָּךְ לְדַמֶּשֶׂק עִם סַמְכוּת וּרְשׁוּת מִטַּעַם רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים. וְהִנֵּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתִי בַּדֶּרֶךְ, בַּצָּהֳרַיִם, רָאִיתִי אוֹר מִן הַשָּׁמַיִם, מַבְרִיק יוֹתֵר מִזֺּהַר הַשֶּׁמֶשׁ, נוֹגֵהַּ סָבִיב לִי וְלַהוֹלְכִים אִתִּי. כֻּלָּנוּ נָפַלְנוּ אַרְצָה וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר אֵלַי בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, 'שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה אַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי? קָשֶׁה לְךָ לִבְעֺט בַּדָּרְבָנוֹת.' שָׁאַלְתִּי, 'מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?' וְהָאָדוֹן הֵשִׁיב, 'אֲנִי יֵשׁוּעַ שֶׁאַתָּה רוֹדֵף. אֲבָל קוּם וַעֲמֺד עַל רַגְלֶיךָ, כִּי לְשֵׁם כָּךְ נִרְאֵיתִי אֵלֶיךָ – לְמַנּוֹת אוֹתְךָ לִמְשָׁרֵת וּלְעֵד עַל דְּבַר זֶה שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי וְעַל הַדְּבָרִים שֶׁלִּשְׁמָם אֵרָאֶה אֵלֶיךָ, בְּהַצִּילִי אוֹתְךָ מִן הָעָם וּמִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם לִפְקֺחַ אֶת עֵינֵיהֶם, לְהָשִׁיב אוֹתָם מֵחֺשֶׁךְ לְאוֹר וּמִשִּׁלְטוֹן הַשָּׂטָן לֵאלֹהִים כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּי סְלִיחַת חֲטָאִים וְנַחֲלָה בְּקֶרֶב הַמְקֻדָּשִׁים.' עַל כֵּן, הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, לֹא הִתְנַגַּדְתִּי לְצַיֵּת לַמַּרְאֶה מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אִם הִגַּדְתִּי תְּחִלָּה לְאַנְשֵׁי דַּמֶּשֶׂק, וְכֵן גַּם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל אֶרֶץ יְהוּדָה וְגַם לַגּוֹיִם – לַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה וְלִפְנוֹת אֶל אֱלֹהִים בַּעֲשׂוֹתָם מַעֲשִׂים רְאוּיִים לִתְשׁוּבָה. בִּגְלַל זֶה תְּפָסוּנִי יְהוּדִים בַּמִּקְדָּשׁ וְנִסּוּ לַהֲרֺג אוֹתִי. וּבִהְיוֹת הָאֱלֹהִים בְּעֶזְרִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הֲרֵינִי עוֹמֵד וּמֵעִיד לִפְנֵי קְטַנִּים וּגְדוֹלִים וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר דָּבָר מִלְּבַד הַדְּבָרִים שֶׁהַנְּבִיאִים וּמֺשֶׁה אָמְרוּ כִּי עֲתִידִים הֵם לִקְרוֹת: שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֺּל, יִהְיֶה רִאשׁוֹן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים וִיבַשֵּׂר אוֹר לָעָם וְלַגּוֹיִם."