מעשי השליחים 1:25-21

פֶסְטוֹס הִגִּיעַ לַמְּדִינָה וּלְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים עָלָה מִקֵּיסַרְיָה לִירוּשָׁלַיִם. שָׁם הוֹדִיעוּ לוֹ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים אֶת עִנְיָנָם נֶגֶד שָׁאוּל. הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם חֶסֶד וְיִשְׁלַח לַהֲבִיאוֹ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁכֵּן הֵם הִתְנַכְּלוּ לוֹ לְהָרְגוֹ בַּדֶּרֶךְ. הֵשִׁיב פֶסְטוֹס וְאָמַר: "שָׁאוּל עָצוּר בְּקֵיסַרְיָה וַאֲנִי עוֹמֵד לָצֵאת לְשָׁם בְּקָרוֹב. לָכֵן יֵרְדוּ נָא אִתִּי בַּעֲלֵי הַסַּמְכוּת שֶׁבָּכֶם; וְאִם יֵשׁ עָווֹן בָּאִישׁ, שֶׁיִּטְעֲנוּ נֶגְדּוֹ." הוּא שָׁהָה שָׁם לֹא יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה אוֹ עֲשָׂרָה יָמִים. לְאַחַר מִכֵּן יָרַד לְקֵיסַרְיָה וּלְמָחֳרָת יָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת שָׁאוּל. כַּאֲשֶׁר בָּא נִצְּבוּ סְבִיבוֹ הַיְּהוּדִים שֶׁיָּרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם, וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ בַּאֲשָׁמוֹת רַבּוֹת וְקָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְהוֹכִיחַ אוֹתָן. הֵגֵן שָׁאוּל עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: "לֹא חָטָאתִי בִּמְאוּמָה לְחֻקֵּי הַיְּהוּדִים, אַף לֹא לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא לַקֵּיסָר." אַךְ פֶסְטוֹס, בְּחֶפְצוֹ לְהַרְאוֹת חֶסֶד לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, פָּנָה אֶל שָׁאוּל וְשָׁאַל: "הַאִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְהִשָּׁפֵט שָׁם לְפָנַי עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" עָנָה שָׁאוּל: "לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַקֵּיסָר אֲנִי עוֹמֵד וְשָׁם עָלַי לְהִשָּׁפֵט. לֹא עָשִׂיתִי עָוֶל לְאַף יְהוּדִי, וְזֺאת גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב. אִם אָמְנָם גָּרַמְתִּי עָוֶל וְעָשִׂיתִי דָּבָר הַמְחַיֵּב מָוֶת אֵינֶנִּי מְסָרֵב לָמוּת. אֲבָל אִם אֵין מְאוּמָה בְּמַה שֶּׁאֵלֶּה מַאֲשִׁימִים אוֹתִי, אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַסְגִּירֵנִי בְּיָדָם. אֶל הַקֵּיסָר אֲנִי פּוֹנֶה!" נוֹעַץ פֶסְטוֹס עִם הַיּוֹעֲצִים וְהֵשִׁיב: "פָּנִיתָ אֶל הַקֵּיסָר, אֶל הַקֵּיסָר תֵּלֵךְ." יָמִים מִסְפָּר אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ וּבֶרְנִיקָה לְקֵיסַרְיָה לְבָרֵךְ אֶת פֶסְטוֹס. כִּרְבוֹת יְמֵי שְׁהִיָּתָם שָׁם סִפֵּר פֶסְטוֹס לַמֶּלֶךְ עַל־אוֹדוֹת שָׁאוּל וְאָמַר: "יֵשׁ אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר פֶלִיקְס הִשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּמַּאֲסָר. כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם הוֹדִיעוּ לִי רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים עַל־אוֹדוֹתָיו וּבִקְשׁוּ אֶת הַרְשָׁעָתוֹ. אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאֵין הָרוֹמִים נוֹהֲגִים לְהַסְגִּיר אָדָם נֶאֱשָׁם בְּטֶרֶם יַעֲמֺד מוּל הַמַּאֲשִׁימִים וְתִנָּתֵן לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי הַהַאֲשָׁמָה. לָכֵן כְּשֶׁבָּאוּ יַחַד הֵנָּה לֹא הִתְמַהְמַהְתִּי, וּלְמָחֳרָת יָשַׁבְתִּי עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט וְצִוִּיתִי לְהָבִיא אֶת הָאִישׁ. אָז עָמְדוּ מַאֲשִׁימָיו וְלֹא הֵבִיאוּ נֶגְדּוֹ דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁחָשַׁדְתִּי. אַךְ הָיוּ לָהֶם כַּמָּה חִלּוּקֵי דֵּעוֹת אִתּוֹ עַל הַדָּת שֶׁלָּהֶם וְעַל אֵיזֶה יֵשׁוּעַ שֶׁמֵּת, אֲשֶׁר שָׁאוּל טָעַן שֶׁהוּא חַי. אֲנִי לֹא הִתְמַצֵּאתִי בַּחֲקִירַת הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וְשָׁאַלְתִּי אִם הוּא רוֹצֶה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְהִשָּׁפֵט שָׁם עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַךְ הוֹאִיל וְשָׁאוּל עִרְעֵר כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ עַד לְהַחְלָטַת הַקֵּיסָר, צִוִּיתִי לִשְׁמֺר אוֹתוֹ עַד אֲשֶׁר אֶשְׁלַח אוֹתוֹ אֶל הוֹד מַלְכוּתוֹ."