מעשי השליחים 3:22-21

"אִישׁ יְהוּדִי אֲנִי, יְלִיד טַרְסוֹס אֲשֶׁר בְּקִילִיקְיָה, אֲבָל גֻּדַּלְתִּי בָּעִיר הַזֺּאת לְרַגְלֵי גַּמְלִיאֵל. חֻנַּכְתִּי עַל־פִּי דִּקְדּוּקֵי תּוֹרַת אֲבוֹתֵינוּ וְהָיִיתִי קַנַּאי לֵאלֹהִים כְּמוֹ כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. רָדַפְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֺּאת עַד מָוֶת. כָּבַלְתִּי אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְהִסְגַּרְתִּי אוֹתָם לְבָתֵּי כֶּלֶא, דָּבָר שֶׁגַּם הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל יָעִיד עָלַי וְכָל הַסַּנְהֶדְרִין; מֵהֶם גַּם קִבַּלְתִּי אִגְּרוֹת אֶל אַחֵינוּ, וְהָלַכְתִּי לְדַמֶּשֶׂק לַעֲצֺר אֶת הַנִּמְצָאִים שָׁם וְלַהֲבִיאָם בִּכְבָלִים לִירוּשָׁלַיִם כְּדֵי שֶׁיֵּעָנְשׁוּ. וְהִנֵּה כְּשֶׁהָלַכְתִּי וְהִתְקָרַבְתִּי לְדַמֶּשֶׂק, בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם בְּעֵרֶךְ, לְפֶתַע פִּתְאוֹם נָגַהּ סְבִיבִי אוֹר גָּדוֹל מִן הַשָּׁמַיִם. נָפַלְתִּי אַרְצָה וְשָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר אֵלַי, 'שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה אַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי?' שָׁאַלְתִּי, 'מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?' הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלַי, 'אֲנִי יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף.' הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתִּי אָמְנָם רָאוּ אֶת הָאוֹר, אַךְ לֹא שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַמְדַבֵּר אֵלַי. אָמַרְתִּי, 'מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת, אֲדוֹנִי?' וְהָאָדוֹן אָמַר אֵלַי, 'קוּם, לֵךְ אֶל דַּמֶּשֶׂק וְשָׁם יֵאָמֵר לְךָ כָּל אֲשֶׁר יֻעַד לְךָ לַעֲשׂוֹת.' מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָכֺלְתִּי לִרְאוֹת מִפְּנֵי הַזֺּהַר שֶׁל אוֹתוֹ הָאוֹר, בָּאתִי לְדַמֶּשֶׂק כְּשֶׁמְּלַוַּי מוֹבִילִים אוֹתִי בַּיָּד. אִישׁ אֶחָד, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, אִישׁ חָסִיד עַל־פִּי הַתּוֹרָה וְשֵׁם טוֹב לוֹ בְּקֶרֶב כָּל הַתּוֹשָׁבִים הַיְּהוּדִים, בָּא אֵלַי וְעָמַד לְיָדִי. אָמַר אֵלַי, 'שָׁאוּל אָחִי, רְאֵה שׁוּב!' בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָאִיתִי אוֹתוֹ. הוֹסִיף וְאָמַר, 'אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּחַר בְּךָ לָדַעַת אֶת רְצוֹנוֹ וְלִרְאוֹת אֶת הַצַּדִיק וְלִשְׁמֺעַ קוֹל מִפִּיו, כִּי תִּהְיֶה לוֹ לְעֵד אֶל כָּל בְּנֵי אָדָם עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאִיתָ וְשָׁמַעְתָּ. וְעַכְשָׁו לָמָּה אַתָּה מִתְמַהְמֵהַּ? קוּם, הִטָּבֵל וְהִתְרַחֵץ מֵחֲטָאֶיךָ בְּקָרְאֲךָ בִּשְׁמוֹ.' כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִּי לִירוּשָׁלַיִם וְהִתְפַּלַּלְתִּי בַּמִּקְדָּשׁ הָיְתָה עָלַי יַד־יהוה וְרָאִיתִי אוֹתוֹ אוֹמֵר אֵלַי, 'הִזְדָּרֵז וְצֵא מַהֵר מִירוּשָׁלַיִם, כִּי לֹא יְקַבְּלוּ אֶת עֵדוּתְךָ עָלַי.' וַאֲנִי אָמַרְתִּי, 'אֲדוֹנִי, הֲרֵי הֵם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי הִשְׁלַכְתִּי אֶת הַמַּאֲמִינִים בְּךָ לַכֶּלֶא וְהִלְקֵיתִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ דַּם סְטֵפָנוֹס עֵדְךָ – אַף אֲנִי עָמַדְתִּי שָׁם בְּהַסְכָּמָה לַמַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתִּי אֶת הַבְּגָדִים שֶׁל הוֹרְגָיו.' אַךְ הוּא אָמַר אֵלַי, 'לֵךְ, כִּי אֲנִי אֶשְׁלַח אוֹתְךָ הַרְחֵק – אֶל הַגּוֹיִם.'"